Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 62

23 ובנוגע לסוג עצמו, כלומר להלכות המוטלות על הציבור, הלא נם הוא יש לו זכר בתלמוד. על הכתוב (ישע׳ יד, ה) שבר ה׳ מטה רשעים שבט מושלים דורש מר ווטרא (שבת קלט, א) אילו תלמידי חכמים שמלמדין הילכו ת ציבור לדייני בור. מזה נראה שהלכות צבור היו ידועות לסוג בפני עצמו, ובוודאי היו מוגבלות גם לפי תוכנן וסדרן. מכל האמור נראה ברור שמניין המצוות לבה״ג מורכב מחוליות שיש להן יחם קרוב זו לזו, וכל אחת מהן יש להן שורש במקורות עתיקים, וכמה מן החוליות נמצאות בשלמותן במקורות התנאים. - קרוב לשער שלא רק את החוליות היחידות מצא בה״ג מוכן לפניו, אלא אפי׳ את סדרן ואולי גם את המספרים.