Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 58

27 דרשה דומה לוו של רב המנונא: (במד״ר קרח פ״יח, כא) עה״ב (ישע׳ לג, 0 יראת ה׳ היא אוצרו, יראת בגימטריא תרי״א ו״תורה" תרי״א, ויראה ותורה עמם, הרי תרי״ג. נם פה נראה עד כמה נדחק הדורש להשלים מניין תרי״ג, ואין צורך להרבות בדברים, למי משניהם משפט הקדימה למספר תרי״ג או לכוון הגימטריא. עוד גימטריא אחת שוה בחשיבותה לוו של "תורה" והיא הדרשה המקשרת מפפר תרי״ג עם עשרת הדברות(במד״ר נשא פ״יג, טו) את מוצא תרי״ג אותיות יש מן "אנכי" עד "אשר לרעד" כנגד תרי״ג מצוות, וו׳ יתרות כנגד ו׳ ימי בראשית, ללמדך שכל העולם כלו לא נברא אלא בוכות התורה. — ויש אגדה אחרת דומה לוו(שם קרח פ״יח, בא) הלוחות היה בהן תרי״ג מצוות כנגד אותיות מן אנכי עד אשר לרעך, לא פחות ולא יותר, וכלן ניתנו למשה בסיני, שבהם הקים ומשפטים, תורה ומשנה, תלמוד ואגדה. - כן! ״לא פחות.ולא יותר״. — אבל לוה מתנגדת לא רק המציאות, יאבל גם המדרש שנוכר לפני וה, שמונה "ז׳ יתרות", ואץ ספק שכאן גדש את המדה איוה מעתיק שסמך על המדרש בדבר הגימטריא ומצא לנבון לתת לו תוקף במלות "לא פחות ולא יותר".1) וקרוב לשער שגימטריא וו התפשטה גם בלי הוספת "וו׳ יתרות" וכעין וה אנו מוצאים גם בלשון בה״ג כי״ר שאינו נמנע מלכתוב על "תורה" שהיא בגימטריא שש מאות ושלש עשרה מצוות (שם צד 3), כי על נטיות קלות שבגימטריאות לא השגיחו ולא הקפידו לדייק בהן לכל פרטיהן. — על חשיבותה של סמיכות תרי״ג לעשרת הדברות נדבר עוד להלן בפרטות. ויש עוד גימטריאות אחרות בעניין תרי״ג, כמו (במד״ר פ״יג, טו) עה״ב "מלאה קטרת" שמהפכין במלת קטרת אות קו״ף באות דל״ת לפי סדר א״ת ב״ש ויצא מספר תרי״ג. — (שם פ״יח, בא) ציצית ת״ר, *) ע״ע תנה' קרח בהוספה: הלוחות היו בהן תרי״ג אותיות מן אנכי עד אשר לרעך, כנגד תרי״ג מצוות״ — יש מדייקים בלשון המדרש מליצת "עד אשר לרעך׳ וחושבים שהכוונה האמתית היא שמספר תרי״ג יושלם עד מלות "אשר לרעך", כלומר שמלות "אשר לרעך" אינן בכלל המספר, ובאופן זה מצילים כוון תרי״ג שבעשרת הדברות* אמנם כוון כזה דחוק הוא מכמה פנים: ראשית כל משתמש המדרש (במד״ר נשא פ״יג, טז) שהזכרנו באותה מליצה עצמה: "מן אנכי עד אשר לרעך" בכל זאת הוא מוצא ר יתרות כנגד ז׳ ימי בראשית, הרי נראה ברור שהמדרש הזה לא דרש "עד ולא עד בכלל"" מלבד זאת יש לשאול, היתכן להוציא מכלל המספר שתי מלות כאלה השייכות לעצם העניין? - אין שום ספק שלא האותיות שבלוחות היו היסוד למספר תרי״ג, כי לולי כן, היה מן הצורך להשוות את מניין המצוות למספר תר״ך אר לפי אוהבי המליצה למניין "כתר"" וגם בכוון זה היה מן הצורך להעיר שמיסדי המניין השתמשו בעשר הדברות הראשונות ולא בדברות האחרונות, בהיות שאין אנחנו מוצאים מספר "כתר" רק בדברות הראשונות בלבד, כי האחרונות מורחבות קצת בלשון• - ברור הדבר, שלא על פי אותיות הלוחות נולד מספר המצוות רק להפך, בעל האגדה כבר בא ותרי״ג בידו, וכאשר מצא אותיות הלוחות קרובות מאד לתרי״ג, נסה לדרוש את ז׳ היתרות כפי דרכו, או שלא להזכירן כלל, כמספר פעוט שאפשר להעלים עין ממנו• פה מקום אתי להזכיר מאמרו החשוב של מהר״ש קאאץ Von den 613 Geboten "ישורון" משנת. תרע״ה שהעיר בצדק על קושי הפרובלימה ובא לכלל החלטה, ששרשיו של הרמב״ם לא הביאו לנו את הפתרון המקווה לשאלתנו, ואי אפשר למצוא יסוד נכון על ידי המצאת כללים, ועוד נשוב לדבר על חקירותיו הנכוחות במשך מאמרנו• אמנם מה שהחליט (שמ צד 582 אות 10) שאותיות הדברות הן הן היסוד למספר תרי״ג, צריך תיקון מכמה פנים, אף כי בהרגשתו חכללית, שצריך לבקש שייכות קרובה בין מניין המצוות ובין עשרת הדברות בוודאי יש עניין טבעי ויסודי הדורש תשומת לב מיוחדה, ועוד נשוב לדבר עליו במשך מאמרנו"