Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 55

30 תומו בבטוי "והלא שלש מאות מצוות עשה בתורה כיוצא בזה", הרי יש בזה עד נאמן לא רק בבחינת בן עואי עצמו (כי יתק שהוא מעולם לא היה מטפל במלאכה וו), רק על פרסום מספרים כאלה בזמנו. המספר במאמרו של בן עזאי נראה כלקוח מן המוכן. ואם נצרף לזה שבמשנתנו בבר אצורים קבוצים רבים של מצוות כמו אלו הם הנסקלים... הנחנקים;.. הנשרפים ... שלשים ושש כריתות וכר, הרי דעת בלאך בטלה מעצמה. — האמת היא שמעולם לא נמנעו מלמנות את המצוות, והעובדה בעצמה מטפחת על החשד, שהטיל בלאך בסופרים ותנאים, שלחזוק מצוותיהם הם שחרשו לצורך דורם, מוכרחים היו לטשטש את הגבולים שבין דברים המפורשים בתורה ובין תקנות, גורות וסייגים שחדשו הם מדעתם. כי על כל פנים יש תעודות מקדימות במקורות התנאים שמנו קבוצות קבוצות של מצוות, ובזה הלא הגבילו לבל הפחות בבחינת הקבוצות האלה כל העדפה רצונית בבחינת המניין. הטעמתו של בלאך לקויה היא גם מצד אחר. — אפשר אמנם להרחיב או לכווץ אותה ההגדרה שנתנו חז״ל למלת "סופרים" באמרם שנקראו כן, לפי שרדו סופרים כל האותיות שבתורה (קידוש׳ ל, א. י׳ שקל׳ רפ״ה. מה, נ), אבל על בל פנים עיקר מלאכתם היא לפרש את דברי הבתוב לכל פרטיו ומכל צדדיו, ופירוש דברי הכתוב והתפרטותם ליסודותיהם היותר דקים אינם מושפעים כלל ממניין המצוות. איסור מלאכה בשבת יתכן שתהיה אחת מתרי״ג מצות שבתורה וכולל ל״ט אבות מלאכות וכמה וכמה תולדות, ואם נוסיף לחלק את העניין לפרטי פרטיו היותר דקים אולי יעלה המספר אפילו עד תרי״ג, וכל הפרטים האלה צפונים וחבויים אפילו על צד האמת הט־תר יסודית במלות "לא תעשה כל מלאכה". ובבר הסברתי העניין הזה במקום אחר על ידי משל, אמנם להיותו שרש חשוב גם בחקירתנו הנוכחית אשוב אליו עוד הפעם. נדמה נא בנפשנו שבין שרידי קדם היינו מוצאים פפירוס ישן נושן בלוי מזוקן ועליו צורה של ארמון מפואר. — צורה כואת בודאי רבת העניין היא הן מצד עצמה, בהיותה מלאכת אומן, והן מצד היסטוריותה, בהיותה תעודה אוריגינלית מתקופות שעברו. — שני מימח־ם שונים יש להם עסק מיוחד בצורה עתיקה וו. האחד הוא המומחה לשאלות היסטוריות והשני הוא הצייר. - ההיסטוריון ישתדל להגביל את הזמן אשר אפשר לייחס אליו את הצורה על פי הבחנה דקה של אופן הכתיבה, של טשטוש הדיו, של מצב הפפירוס, של סגנון הציור, ועל פי השואה ארכיולוגית של תמונת הבניין המצוייר, ועוד אמצעים אחרים שעל פיהם אפשר להתקרב ברב או במעט אל פתרון השאלה הזאת. אחרי כן ינסה להגביל את הארץ, את המקום או אפילו את השר או המלך אשר בנה את הארמון, אשר צורתו נשמרה על הפפירוס. ובהצליחו להשלים גם את מלאכתו זאת באופן המתקבל על הלב, יכתוב על ספר את תוצאות חקירותיו, והפפירום, כמובן, יטמן תיק בתוך תיק וינתן אל בית עקד הוכרונות, אל נכאת שרידי קדם לשמירה. — דומה לו במלאכתו גם הצייר. גם הוא יתבונן בשום לב אל הצורה הזאת. אמנם אופן השקפתו מושפע מכללי מקצוע שלו, כלומר מחכמת המדידה והציור. הוא מבקש בפפירוס הקים הנדסיים או