Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 48

37 מבלטת היטב את ההדרנה בשלשלת הפעולות המיוחסות להמצוות, מקודם נסדרו העונשים עד הקל שבהם, ואחר כך המצוות שאין אצלן עונש מפורש בבתוב, רק שכר. - כמובן לא היה ביד מוני המצוות לסדר את מ״ע נם כן לפי איוו שלשלת של שכר, כי לחלוקה כוו אין יסוד נכון במקרא. אצל כבוד אב ואם מפורש (דבר׳ ד" טו) למען יאריכון ימיך ולמק י*טב לך, ווה מתבאר בברייתא אחת(קדוש׳ מ,א) שוד, אחד מן הדברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הוד, והקרן קיימת לעולם הבא, ולפי מאמרו של ר׳ אבין(ירוש׳ שם פ״א ה״ס יש לדרוש מכאן קו״ח על שאר כל המצוות: ומה אם דבר שהוא כפריעת חוב כתוב בו למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, דבר שיש בו חסרון כים ובו׳ לא כל שכן. — אצל שלוח הקן מפורש גם כן(שם כב, 0 למק ייטב לך והארכת ימים. - במעשה הצדקה נאמר (שם יד, כט> למען יברכך ה׳ וכן(שם יד, כט). - יותר שופעות ההבטחות בעניין קיום המצוות בכלל, כמו דבר׳ ד, מ. ה, בו—ל. ו, ב—ג. כד. י, יג ועוד. - אבל בכל הייעודים האלה אין בהם כדי להכניס את סוג מצוות קום עשה במשטר מוגבל של מתן שכר, דמוה מובן קצור לשונו של בה״ג אצל סוג וה לעומת סדור הפרטים שאצל העונשים. צם פה צריך להעיר על שגיאת המעתיק במהדורא שבד״וו שהשמיט אחר סוג מצוות עשה מלות: »שעל כל אחת ואחת נוטלין שכר" ונשחת מתוך כך גם סגנון הלשון ודי להציג שתי הלשונות וו מול וו: כי״ר ד״וו הרי אילו מאתים מצוות קום עשה; הרי אילו מאתים וארבעים ושמונה שעל כל אחת ואחת נוטלין שבר. מצות על כל אחת ואחת קום עשה.1) ברור הדבר שהמעתיק לא הרגיש על נכונה ביסוד מדורו של בה״ג שכל עיקרו נתיסד על רעיון עונש ושכר, וחשב לתקן הלשון בהשמטת עניין השכר אצל מצוות קום עשה. וגם אין מן הנמנע שהמעתיק היתה לו כוונה ידועה בהשמטתו, כדי להרחיק רעיון של שלא לשמה ושל "עבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרם", ורעיון זה הביאהו לידי השמטות אחרות גם כן ולידי קלקול כל הנוסח המקורי. סקירה שטחית על ההקדמה האגדית שלפני מניין המצוות מראה לנו שכאן ההפרש שבין כי״ר ובין ד״וו הוא היותר מופלג, ואפשר לומר ששתי הקדמות שונות הן. זרות עניין זה בולטת ביותר אם נשוה את נוף מניין המצוות אל החלק האגדי שבהקדמה. בגוף מניין המצוות הנטיות מעטות הן וקלות בערך, ואין כאן מקום ספק שכי״ר וד״וו טפום אחד ומהדורא אחת הן. לא כן בהקדמה האגדית. כאן אי אפשר להחשיב את הנוסחאות בהעתקות מטופס אהד, אף שאין להכחיש מכל וכל, שאיזה מין קורבה והתיחסות יש ביניהם. — החילוק היותר מופלג שבין שתי ההקדמות הוא, שכל המאמרים המדברים משכר ועונש בענין התורה נשמטו בד״וו. ומאמרים כאלה ממלאים רובה של ההקדמה בכי״ר. וכדי להקל על *) בנוגע לשתי מהדורות של בה״ג כבר רמז זי על מפעלו של גינצבורג ואגרת בקורת של ש" ז' ח' ה'• ויט להשלים הענין בהערותיו של אלכסנדר מארכם .ZfHB חלק י״ג שכתב על Geonica של גינצבו-ג• ההערות האלה אינן מצומצמות על הספר המבוקר בלבד, )אבל מביאות הרבה פרטים חשובים בעגין זה•