Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1927 (1928)
- Date
- 1928-01-01
- Page
- – (sequence 41)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/2720904-2721041--40-2726776- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
44 ברבות הנסיונות נתקבל הנוסח היותר מוכשר והיותר מתאים לתכלית המבוקשת, וקנה לעצמו קביעות ככל דבר המקובל מן הכלל. והניסה הזה היה כולל תרי״ג ענלנים או מצוות. כאמור, רחוקים אנחנו ממופת חותך בשאלות כאלה, ואין לנולהשען רק על אומד והשערה. מלבד מה שהזכרנו בבחינה זו עד עתה, יש להעיר בייחוד על עניין אחד שהמשנה והתוספתא וכן גם חבורי המדרש מתקופת התנאים משותפים בו. ' כל החבורים האלה וביחוד המשנה מכילים את החומר שהיה מיועד לספק צרכי בתי המדרש שבימים ההם. - כלם משותפים בזה, שמשמיטים את יסודי המצוות ומתחילים מאותה הנקודה שתובן המצוה מתחיל להתחלק ולהסתעף לפרטים ואופנים שונים. והמשל בזה: המשנה הראשונה מתחלת תבף בשאלת הנבולים שצריך לקבוע לזמן קריאת שמע בערב ובבוקר, מאימת* ועד מתי קורים את שמע בערב ובז בבוקר. אבל נוף המצוד, שצריך לקרוא שמע ושצריך לקרוא אותה פעמים בבל יום, בערב ובבוקר, חפר במשנה וחסר בספרות התלמוד בכלל. וכן הוא העניין בכל מצוה ומצוה.׳ - מאין רכשו התלמידים ידיעתם הפשוטה של כלל המצוות? - מתורה שבכתב? - אבל תשובה וו אין בה אלא בדי להשיב על מקצת השאלה. כי אפילו פשוטי המצוות, בפרט בה במדה שידיעתם נחוצה להבנת המשנה, אינן נרכשות מלשון התורה עצמה, הן מפאת היותן זקוקות לביאור והגדרה גם לפי פשוטן, והן מפאת היותן רק מרומזות בתורה ומפורשות בקבלה. - ומה נאמר על מצוות כנר חנוכה והלל, שאינן נזכרות בתורה כלל. ואם אמנם יתכן לומר עליהן שנתקנו ברוח התורה, שמחייבת אותנו להודות ולהלל על המדי ד,' בהנהגת האומה •והצלתה מיד שוסיה ורודפיה, ומנקודת מבט זה יתכן בבחינת מה לומר עליהן שהן מדאורייתא. אמנם נעלה הוא מעל כל ספק, שהתמונה הממשית והפרטית למצוות כאלה לא היה התלמיד יכול לרכוש מן התורה עצמה, ובכל זאת י מתנהגת המשנה גם עם מצוות כאלה כבדברים המפורשים בתורה. נר חנוכה לא נזכר כלל במשנה, רק לענין נזיקין נזכר (ב״ק םפ״ו): ״ר' יהודה אומר בנר חנוכה פטור״. — הלל נזכר אמנם כמה פעמים במשנה, אבל הענין הוא ממש במו אצל ק״ש. גוף המצוה לפי הגדרתה הפשוטה הסרה. ואי אפשר להשתמט מקושיא וו על ידי ההנחה, שהמשנה אינה עוסקת בדברים פשוטים וידועים, בין אם הם מן התורה או מדרבנן לפי שכבר אנו רואים שכמה עניינים פשוטים מובאים במשנה בשלמות הגדרתם. עי' למשל עניין זימון(ברכות פ״ו): "שלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן... כיצד מזמנין, בשלשה אומר וכו׳״. - וכן עניין פרוזבול (שביעית פ*י>: ״פרוזבול אינו משמט, זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן... זהו נופו של פרוזבול וכו׳" וכן כמה עניינים אחרים. קושיא זו מסתלקת מעצמה אם נניח שהידיעות היסודיות בדבר המצוות כבר מצאו די סיפוקם ממקום אחר. קונטרס שמה שהחזיק את ראשי העניינים של כל מצוד, ומצוה היה ביד כל תלמיד או בזכרונו, "ובכן הוקלה העבודה ממסדר המשנה, ולמותר היה נחשב, להתחיל תוכן