Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 27

58 שפיך מדבר, ומה אם אשתו, שהיא חביבה עליו ביותר את אומרת מפני שראה ידיה מפוחמות שעה אחת, רצה לגרשה: את שכולך מפוחמת ושחורה ממעי אמך כל ימיך על אחת כמה וכמה: כך לפי שאומות העולם מונק לישראל ואומרים, אומה זו המירו כבודם, שנא׳(תהל׳ קו, ס וימירו את כבודם.בתבנית שור אוכל עשב. אומרים להם ישראל, ומה אם אנו לשעה כך נתחייבנו. אתם על אחת כמה וכמה. ועוד ישראל אומרים לאומות העולם, נאמר לכם למה אנו דומין, לבן מלכים שיצא למדברה של עיר וקפחתו החמה על ראשו ונתכרכמו פניו. נכנם למדינה, כמעט מים ומעט מרחץ נתלבן גופו וחזר ליופיו במו שהיה: כך אנו, אם שמשה של עבודה זרה שזפתנו. אבל אתם שזופים ממעי אמכם וכו׳. לרגלי ההתבוננות בכוונתו ההיסטורית של דרשת ר׳ שמלאי, נפתח לנו מקור לפתרון שאלה אחרת, והיא שאלת היחס שבין עשרת הדברות ובין תרי״ג מצוות. ההתאמצות לקשור אותן זו בזו כבר רמוזה באיזה מדרשים שהזכרנו (במד״ר נשא פ״יג, טו. שם קרח פ״יח, בא). אבל גם מאמרים שאין להם עסק עם כוונים והתאמות מבליטים את הרעיון, שבעשרת הדברות כלולות כל המצוות, כמו (יבמי מו, ב) שבר משה את הלוחות, מאי דריש? אמר ומה פסח שהיא אחת מתרי״ג מצוות, אמרה תורה בל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה כאן (בלוחות) וכל ישראל מומרים עאב״ו. ולשון ירוש׳ תענית פ״ד ה״ה: "התורה (מובנת על הלוחות) שכל המצוות כלולות בה".1) ואולי אפשר לצרף לוה מאמרו של ר״א בר חנינה (בר״ר פ״א, י) כ״ו דורות דדתה האל״ף קוראה תגר לפני בטאו של הקב״ה... אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי! אמר לה הקב״ה העולם ומלואו לא נברא אלא בשביל התורה... למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחילה אלא בך, שנא׳ אנכי ה׳ אלהיך. — גם באגדה וו רמוו [הרעיון, שעשרת הדברות כוללות את התורה, כי לולא כן לא יתכן לומר שהתורה מתחלת במלת "אנכי" והלא כמה וכמה מצוות נאמרו קודם לכן. ובמקום אחר אומר המדרש (תנה׳ בובר בראש׳ יא) א״ר יצחק לא היה צריך לכתוב את התורה אלא מהחדש הזה לכם; הרי שנם חלק המצוות של התורה יש לו התחלה קדומה לוו של "אנכי". בל ההתאמצות לכלול כל המצוות בעשרת הדברות ניוונית בעיקרה מן הפולמוס שהזכרנו. והאפולוגיה היותר מכריעה בפולמוס זה היתה התוצאה המוכרחת ממצוות התורה בעצמן: אין שום חק הגיוני סובל חתך שכזה, המבדיל הבדל עצמי בין עשרת הדברות ובין שאר מצוות התורה. זה הוא היסוד העיקרי אשר עליו נתבצרה היהדות המסורתית, ויסוד זה היה בסלע מוצק, כי חלק גדול של המצוות מתייחם באמת אל עשרת הדברות כפרטים אל הכלל. נראה למשל הדבור הראשון, שה׳ הוא האלהים שהוציא את ישראל מארץ מצרים מבית עבדים, ויבחן ברגע, ג) לשון הירוש‘(שקל" פ״ו* מט, ד בסוף) חנניה בן אחי ר׳ יהושע אומר, דקדוקיה ואותיותיה של תורה ממולאים כתרשיש• עע״ש סוטה פ״ח (ד״כב, ד)» ומאמר זה בעצמו שה״ר פ״ה, יד בשל״ק• ע״ע באכר .flgada d. pal. flm ח״ג צד 356 הערה 5. מכל המאמרים האלה נראה שכבר בימי ר' יהושע בן חנניה נתפרסם הרעיון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה כולה•