Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 25

60 בידי אפילו עשרת הדברות. — וו היתה בעיקרה טענת היהדות כלפי תרעומת מסטיניה.1) אם אפשר לדון על פי אנאלוגיה, קרוב לשער. שגם הרעיון הזה קבל צורתו השלמה בסדור כל המצוות לפי התכנית המבוקשת בתקופה ההיא, כלומר בחילוק כל המצוות לעשר קבוצות המכוונות לעשרת הדברות. קבוצות כאלה לא נתגלו עד עתה. אבל המדרשים המתאמצים למצוא את כל תרי״ג מצוות בעשרת הדברות ומכנים אותם בשם "כל התורה", בודאי לא התכוונו למשחק מליצי בלבד, אבל נתבעים היו לעשות בן לבטל טענת מתנגדי היהדות. מפנת השקפה וו יש במדרשים כאלה מעין חזיון היסטורי — סיפוק צורך שעה. וכנראה היה צורך לוה לא רק כלפי חוץ, אבל גם כלפי פנים, כי תעמולות הנוצריות העתיקה כוננו חציהן היותר שנונים על היהדות, ובתשובה למינים היה תלוי גם חווק הדת בכלל. אם השערתנו נבונה, הרי שני סדרים שונים היו לקדמונינו במניין המצוות: א) הסדר הראשון שכבר דברנו עליו בפרקים הראשונים שאפשר לכנותו בשם סדר טבעי, בהיותו מונה והולך מן החמור אל הקל את בל מצוות התורה בלי כוון מלאכותי ודחוק. רישומו של הסדר הזה עדיין ניכר בהקדמתו של בה״ג. — ב) הסדר החדש, אשר תעודתו לחלק את תוכן כל התורה לעשר קבוצות המכוונות לעשרת הדברות. - תחת אשר הסדר הראשון נשאר לנו כמעט בכל פרטיו בהקדמת בה״ג וגם בתמונה פיוטית באזהרות שונות, אין לנו מן הסדר השני רק קטועי דברים באיוו מדרשי אגדה. ובכל זאת אין לכחד מכל וכל במציאותן. איש כרב סעדיה גאון כתב אזהרות גם לפי עשרת הדברות. כמובן, כבר פסק בזמנו כל צורך אפולוגיטי לאזהרות כאלה. אבל בכמו אלה שורר החק הטבעי, שרעיון שנתאזרח פעם אחת, ממשיך ומתמיד השפעתו לדורות, אף אם השרש אשר ממנו צמח הרעיון, כבר אפם בל כחו, ורס״ג בעצמו משתדל להטעים סדור המצוות על פי עשרת הדברות באופן פילוסופי. לפי האמור לא המציא רס״ג באזהרתו השניה את הרעיון בעצמו, רק נתן לו מבטא פיוטי. וזה הוא באמת עיקר חידושו גם באזהרתו הראשונה. כעין ראיה לדברינו שרעיון מקובל היה מרחף לפני רס״ג ביסדו אזהרותיו לפי עשרת הדברות, אפשר לראות גם בפתח דבריו לאזהרה וו: אנכי אש אוכלה וניחרת מכל הנהרות ודברו כאש ונוצציה הרבה מצוות בכל דבור זוהרות בחכמתו כוללת בעשרת דברות תרי״ג מצוות להורות אמרות ה׳ אמרות טהורות. *) מובן מעצמו שהפולמום בדבר עשרת הדברות הביא גם שבוי סדרים בסדר התפילה• המנהג העתיק שהיה נהוג בבית המקדש לקרוא עשרת הדברות, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר (תמיד פ״ה מ״א), בודאי היה נהוג בתחילה גם בגבולין• ולפי מאמרו של ר׳ יהודה אמר שמואל (ברב׳ יב, א) רצו לקרות כן אף בגבולין, כלומר להנהיג העבין מחדש ^אלא שכבר בטלום מפני תרעומת ה מיני ך• ולפי הברייתא שם כבר מדבר ר4 נתן מביטול זה מאותו הטעם עצמו• ועע״ש שאר אמוראים שרצו להנהיג אמירת עשרת הדברות בתפילה, ובמגעו מזה מטעם שכבר ביטלום מפני תרעומת המינים• ויותר מבואר העניין בירוש4 שם פ״א ד׳-ג, ג) שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע, דרב מתנה ור4 שמואל בר נתמן אמר תרויהון