Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 24

61 וגם מצד אחר יש ראיה, שרס״ג התחשב עם כוון דה כעם דבר מוכרח מצד הקבלה. ׳בפירושו לספר יצירה (הו־צ׳ למכרם, פאריס 1891 חלק הערבי צד 22-21 ובהעתקה הצרפתית צד 41-40) הוא מתאמץ למצוא לעשרת הדברות דבר מקביל לעשרת המאמרזת של הפילוסופים המקיפים את כל מצוות שבתורה, מצד היותם מושגים כל כך כוללים, עד שמן הנמנע הוא שתמלט אף מצוה אחת, מהיות כלולה בהם.1) - השקעת יסוד עמוק כוה להכללת תרי״ג בעשרת הדברות, מורה, שרס״ג נתן לעניין וה חשיבות דוגמטית, כלומר, שהעניין היה אצלו יסוד ועיקר דתי. כל וה לא יתבן בלתי אם נניח, שכוון וה היה אצלו בקבלה מדורות קדומים. ובסיום דבריו הוא אומר: "גם’מצאתי במנותי מספר האותיות שבעשרת הדברות, שהן תר״כ אותיות, ויהיו תרי״ג אותיות מכוונות לתרי״ג מצוות, ונשארים אשר לרעך ז׳ אותיות. אבל אתה רואה שהמלות שורו וחמורו וכל כבר כוללים כל הדברים (ובכן אין שום צורך לצרף אל המניין מלות אשר לרעך). ויתברך החכם (ה׳> הכולל רב במעט".2) אמרין בדין הוה שיהו קורין עשרת הדברות בכל יום, ומפני מה אין קורין אותן מפני טענת המינין, שלא יהו אומרים אילו לבדם ניתנו לו למשה בסיני. — ומלשון ירוש׳ שם יש עוד להביא־ ראיה, שבזמנים העתיקים לא ראו בעשרת הדבורת את כל התורה כולה• על השאלה: "מפני מה קורץ שתי פרשיות הללו בכל יום״, משיב ר׳ לוי, ״מפני שעשרת הדברות כלולין בהן וכו׳״. ע״ע כעין זה בית המדרש rn צד 41. Ljoyji liULi I :21 בחלק הערבי צד c1 ojyi/c •JJ r-ljLi הר סיבי L%.x.4..w. "*,il l 'wX * ^/»^^־*־ צ1!י אנכי יוי עשה כל לדיבור לא יהיה לך U•^ ^I דבור אנכי יוי אשר בשמים ואשר בארץ ואשר במים *Jjä OJs 2üJ ^y>ly>Ül ^Jl Uil Jifl öl oLlä-Jü! jäj לדיבור לא תשא C5^ l5^כייביי תרצח ״־ olcajl ןדיבור כבד את אביך ואת אמך X^iJI 20 כי בצלם אלהים עשה את האדם לדיבור לא תנאף y*ÄÄ.J! 2öyJÜU ^LUJI ־£ לדיבור לא תגנבIäjIj ujUaÄil Löf;iLo Lol oföLgoJI jSXf 01 y*«xi f ^Jl 20 לדיבור לא תגנב (iUJÜj 20JI כבנ^«ן) Lc qIX+j! 20 לדיבור לא תחמך jJ01ä,0־ o|L^ar>0ul o־_bl:=>j oö עשרת הדברות qI vAÄ5 צ£.* בית רעך j»Jx5 ^IWI Jd עשרת הדברות ו1רכ LapJ 0wV>»3 :22 2) שם צד L^c תריג <l!L ג־1{1^ תריג מצות אשר ליער ז ilä L*J 3öl שורו וחמורי יכל ■<:.♦*£ joIäJI (djLoo iy 20i LI