Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 23

62 ועוד אחרת אנו רואים מזה, שהאגדות בדבר מניין האותיות שר עשרת הדברות, לא היו ידועות לרס״ג והמציא הגימטריא מדעתו. דבר זה מפיץ אור נם על הגימטריא שבמדרשים. קרוב הדבר, שגם הם לא עלה על לבם למנות את האותיות, רק אחרי שנתפעלו מן הרעיון, שמצוות התורה צריכות להיות כלולות בעשרת הדברות. — גם פה קדם הרעיון לבקשת הגימטריא. — ואולם אין מן הנמנע שהגימטריאות שבמדרש (במז־״ר נשא פ״ינ, טו. ושם פ׳ קרח פ״יח, בא) הוספות מאוחרות הן, ולקוחות באופן מן האופנים מפירוש ם׳ יצירה לרס״ג. כוון תרי״ג לאותיות הדברות לא מצא חובבים רבים בין הפייטנים, ואולי יש לייחם זאת לקושי המלאכה בכוון כל כך מפורט. אמנם בכל ואת מצא רס״ג חבר לו בראב״ן שחבר על דרך וו פיוטו הנודע "אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ"(מעריב ליל שני של שבועות כמנהג אשכנז). אבל ראב״ן לא סדר את המצוות לפרטיהן. רק ייחם לבל דבור מספר ידוע של מצוות, והמספרים האלה שנותן בלי שום פירוש ופירוט מעוניינים הם ביותר, כי מוכח מתוכם שידועים ומוסבמים היו בימיו. ר״וו היידנהיים בפירושו משתומם על הראב״ן וכי: "דברי הפייטן המה כדברי הספר החתום, כי לא באר לנו איזו מן המצוות נכללו בדבור זה ואיזו מהן בזולתק ומדוע נכללו בזה כך וכך מצוות ובזולתו כך וכך דוקא ולולא שהשאי ו¬ אחריו ברכה בספר מאמר השכל לא מצאנו ידינו ורגלינו בבל הפיוט הזה. ואולם בספר הנזכר באר במועצות ודעת כל ענייני המצוות והאזהרות ובו׳ וערך וספר ומנה ושקל סך מצוות היוצאות מכל דבור ודבור והמיוחסות אליהם, עד שבכלל עשרה נכללו תרי״ג". בינתיים כבר נתברר, שהספר מאמר השכל אינו מהראב״ן. עי, קונטרס תרי״ג לר״א יעללינעק צד 14. ועי׳ ביחוד הערת רי״א בן־יעקב באוצר הספרים ע׳ מאמר השכל, שפיוטו של ראב״ן ו״מאמר השכל" אין ביניהם שום יחם, "ולא קרב זה אל זה לא בזמן ולא במקוס״׳ובסיום הערתו כותב: "מה שאנו רואים את שני הגדולים האלה כשני נביאים המתנבאים בסיננון אחד בחלוקת תרי״ג מצוות לכל דבור ודבור במספר אחד, אם לא היה לשניהם מקור אחד בתלמוד או מדרש קדמון וכדומה, קרוב לשמוע כי שניהם הגדולים לקחו מספרם מתוך האזהרות לרב סעדיה גאון והוא היה להם לעינים בחלוקת מספר זה לכל דבור ודבור". אין רצוני להכנם בפרטי העניין, אם בעל מוסר השכל נמשך במניין המצוות שלו דוקא אחר הסמ״ג כהחלטת רוו״ה או נשאר גם בזה תחת השפעתו של הרמב״ן אשר בעקבותיו הלך בסגנון רמזיו וסודותיו, אבל מתוך דבריו ניכר, שהמספרים הפרטיים אינם שאולים מאזהרתו. של רס״ג. ראשית כל אנו רואים זאת מלשון בעל מאמר השכל עצמו. בדף י, ב «־ויק 1815) הוא כותב: "ודע כי כבר נתבאר אצל חכמינו כי מכלל הדברות יוצאים כל המצוות, שהם תרי״ג בין הכל, עשה ול״ת, כי הקול ההוא אשר נאמר עליו קול גדול ולא יסף, אין ספר, כי בו ספונים ורמוזים בל החקים והמשפטים,יאשר בהם נתקדשנו מכל עם ... אף בנדון זה נתתי לבי לבקש אחריהם ולבארם ובו׳ — ומצאתי מספר התחלקם