Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 22

63 לדבור ראשון מצוות עשה ולא תעשה פ׳ - דבור שני ם׳ — דבור שלישי" מ״ח דבור רביעי ע״ה — דבור חמישי ע״ו — דבור ששי נ׳ — דבור שביעי נ״ח — דבור שמיני נ״ט — דבור תשיעי נ״ב — דבור עשירי נ״ד — מך כולנה תרי״ג." התחלקות המצוות למספרים אלה מכוונת ממש לוו של רס״ג, ובכל ואת לא יתכן שמחברנו לקחה ישר מ א והר ו תיו של רס״ג, לא רק לפי שאומר ״ומצאתי״ במתם מבלי שיוכיר את המקור - עניין ור בבחינת איש כרס״ג שמחברנו מוכירו בהערצה יחד עם הרמב״ם, הראב״ע, הרמב״ן ושאר חכמי ספרד - אבל גם מסבה יותר מכריעה, והיא שמחברנו הוברח לבקש אחריהם, כלומר אחר הפרטים ולהמציאם מדעתו. וביותר נראה ואת מסוף הקדמתו <שם ד״יא, א>: "ואגלגל לכל דבור ודבור העולה לחלקו הקרוב קרוב, ואף אגלגל פעמים מלה בדבור אחד, אשר גם כץ תתכן לגלגל בוולתיו ואין מה דבה". מכל וה נראה ברור, שאוהרתו של רם״ג לא היתה ידועה לבעל מוסר השכל כי שם נסדרו גם הקבוצות לכל דבור ודבור, ולא היה צריך לחפש אחריהן. ובאמת החיפוש לא עלה יפה גם כאן, כמו שנראה בסקירה הראשונה מן קבוצת "אנכי" שאני מציג פה לדוגמא וו לעומת וו: