Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 63

1 / הוגי הדרשות על נבונה ולהניע מחוך כך אל ההלכה. או במלים אחרות, בתורה שבכתב המקרא הוא כעין חומר קדום כיחס אל ההלכה המסתעפת ממנו, אכל בתורה שבעל פה ההלכה קודמת למקרא, כלומר בעל המקצוע כבר יודע את ההלכה, קודם. שמתחיל לדרוש, וכל תעודתו היא רק למצוא מקרא המספיק לחפצו. ואולם יש סד הבדל יותר מופלג מוה והוא כי בתורה שבכתב המדרש משועבד למקרא ואינו רשאי לווו מכוונתו היסודית אפילו דו כל שהוא. ההלכה הנדרשת בסוג וד» אינה נקשרת אל אותיות הכתוב על ידי חוטים דקים של מליצה וחידוד אכל יש לה אליו שייכות פנימית והגיונית והיא כעין נשמתה של הכתוב. ולעומת ואת הרי בתורה שבעל פה מציאות נפרדה להלכות ומתוך כך התביעות כלפי הדרשן ממק אחר הן. הוא בא אל הכתוב ותלמודו בידו ומשתמש בלשונות או גם' אותיות הכתוב כחור אמצעי כדי להסמיך לו קבלותיו ושמועותיו בדרך וכר, רמו או סימן. הוא יודע מראש שדרשותיו אינן פשט הכתוב, הוא מרגיש היטב שהקישור הוא רק מלאכותי, אבל לא איכפת לו בזה. הוא בעצמו מעיר על כמה הלכות שהם כהררים התלויים בשערה 0. בץ שני הקצוות שהזכרתי, ישנן עוד חוליות ממוצעות, דרשות הקשורות במקצת לשני הקצוות כאחד וכן דרשות מסופקות. אמנם מלבד נקודת המבט המיוסדה על חלוקת הדרשות לפי שייכותן לתורה שבכתב או תורה שבעל פה, יתכן להבחין בהן נם מנקודת מבט בלחו תלויה כמהות המקורות, רק במשפטים המיוחדים למקצוע המדרש, בכללי חכמת ההגיון והדיוק, אשר על פיהן הדרשן מתנהג. מפינת השקפה זו אפשר לחלק הדרשות כדרך כלל לשלשה סונים והם א) דרשות ביאוריות ב) דרשות מופתיות ואנלוגיות, 0 דרשות דמויות או סימבוליות. בהיות שחלוקה זו חדשה היא אתי ויש לה מטרה ידועה בחקירתנו, עלי להנדיר כדיוק מהות הסינים ולהבנם במקצת פרטיהם. נ. דרשות ביאוריות. דרשות ביאוריות הן הדרשות הכאות לבאר תוכן דברי הכתוב. באור הכתוב נוסד בעיקרו על חכמת הלשון ומשפטי הדקדוק, וכל עוד שלא יעמר את הגמל הפילולוגי, הדי הוא פשט הכתוב ממש. אמנם חקר הלשון בלבד אינו מספיק תמיד להגביל על פיו תוכן המקרא, אם מחמת ספק שנולד לנו לפעמים מצד אפשחת פשטים שונים, או מצד קיצור לשון הכתוב וקושי הבנת הענק מצד עצמו. ויש נם שהכתוב מצד עצמו ברור הוא, אבל קיומו בפועל לא יתכן כפשוטו והדרשן מבקש את הכוונה האפשרית במעל ובמעשה. וליתר ביאור אביא איזו דוגמאות למיני הדרשות הביאוריות. א. ביאורים מיוסדים בנוף הכתוב. ־ (קידושין טו, א) ביובל (מ״ש במשנה שעבד עברי קונה עצמו ביובל), דכתיב(ויק׳ בר" מ> עד שנת היובל יעמד עמך. — וכן הדרשה שלפניה: וקונה את עצמו בשנים דכתיב (שמו׳ כא, ס ג) עי" חגיגה פ״א מ״ח•