Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 58

דרישות ביאוריות שהולם? עוקבת אח המקרא לא פגעה ההלכה בהמובן הפשוט לבטלו והרשות נתונה להשתמש בעפר, בספר ובמרצע, וכן נוהג איסור תער לא יעמר על ראשו בתער ממש בלי שום ספק. רק חוג המושג התרחב ומותר להשתמש לא רק בספר אבל בכל דבר שהוא בתלוש (לשק ודרוש׳), לא רק בעפר, אבל בכל דבר שהוא מגדל צמחים, לא רק במרצע, אבל אפילו בסול או בקוץ או בזמבית 0. ו. ביאורים מקובלים למקומות סתומים — רש נם שלשון המקרא סתום ומסופק ואין להניע אל פתרון מוגבל רק בעור הקבלה וכמו שנראה סוכה לה, א. מן הדרשות השונות בנוגע למובן פרי עץ הדר (ויק׳ בג, מ). והרמב״ם בהקדמתו לסדר ורעים כתב בענק וה ״ולא מצאנו גם p מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר, כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג ויאמר אחד שהוא חמשים או רימונים או וולתו. ולא מצאנו נם כן מחלוקת בעץ עמת שהוא הדם וט,. ולא במה שאמר הכתוב(ויק׳ כא,ט) ובת איש כהן כי תחל לונות ונו׳ באשתשרף, שוו הנורה אין לנו לגוור אותה, אלא אם תהיה אשת איש עכ״פ. ובו׳ שמלן פירושים מקובלים מפי משה." וכן יש במה מושגים בחורה שמובנם לא ניכר מתוכם ווקוקים לפיחש מקובל, כמו במשלים האלה: (ספרי ראה יב, כס ולא תאכל הנפש עם הבשר, וה אבר מן החי. חולי‘ קב, ב. ורמב״ם מ״א פ״ה ה״א, מפי השמועה למדו, שוד, שנאמ׳ בתורה, לא תאכל הנפש עם הבשר, לאסור אבר שנחתך p החי. ובאמת לשון הכתוב סתום ווקוק לפי׳ הקבלה. (ת״ב אחרי טז, 0 וכפר בעדו ובעד ביתו, וה ודוי דברים. ובאה על וה ההוכחה, שעדיק הפר לא נשחט, כי רק בפסוק יא כת* ושחט ובר ונם שם . נאמר מקודם וכפר בעדו, הרי שיש נם תוכן אחר למלת כפרח מלבד ההקרבה, ווה ודר דברים. אמנם קרוב הדבר כמ״ש הרמב״ם יוה״ב פ״ב ה״ו, שמפי השמועה למדו שוד, ודוי דברים ולא מכח הדרשה בלבד ע״ע יומא לו, ב. (ת״ב ויק׳ ב, יד) ואם תקריב מנחת ממרים לה׳, וו מנחת העומר. מנח‘ םו,א־ב. כדבר ידוע שכל הפסוק מדבר בעומר. רמב״ם תו״מ פ״ו ה״יב, מפי השמועה למדו שאינו מדבר ^א במנחת העומר בלבד. וכן ביאור הכי(דבר* טו, ד) ולא ילק מן הבשר אשר תובח ובר, על החגיגה הנאכלת עם הפסח בספרי שם ופסח׳ עא, ב. בםה״מ לרמב״ם ל״ת קיח "ובא הפירוש המקובל" ומי 2). ק ע״ע מכיל׳ כא, ו* ענין מרצע שנזכר בירושל׳* ורבי אומר במין מתכת בלבד* בטית ד־זבבלי מהירושל׳ מתבארת ע״ם הספרי במד׳ ו" ה* אין לי אלא תער" תלש וספסף וסיפר מנין שהיא לוקד־ג את ו־זארבעים" ת״ל" קדוש יהיה מכל מקום. ד״ר יאשיה" ר׳ יונתן אומר בתער הכתוב מדבר, הא אם תלש וספסף וסיפר אינו לוקד־ן הברייתא שבבבלי נסדרה לפי שיטת ר׳ יאשיה• ע״ע באכער״ טרמיג• 1 144• 2) במקור הערבי אלתפסיר אלמרוי• וכן בהרבה מקומות בסה״מ בענינים הנלמדים מן הקבלה* עי׳ באכער 1896 Die Bibelexegese Moses Maimünis, Budapest פ״ה* 27—29. במשנה תורה משתמש הרמב״ם במלורת ,"מפי השמועה" במקום שמשתמש בםה״מ במלות אלתפסיר אלמרוי• עי׳ למשל מו״ל פ״ה ה״א וסה״מ עשין קצה♦ פסוה״מ פ״יג" ה״ב וםה״מ ל״ת קלב• ועוד*