Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 56

חדשות ביאוריוח •ודע שואת ההקדמה ודא, שכל מה שאמר בו השם מקרא קדש בא בפיחשו קדשהו וענק קדשהו שלא תעשה בו כל מלאכה וכוי״) *). — הנה לפנינו במכילתא "קדשהו במאכל וכמשתה ובכסות נקיה". ע״ע מכדרשב״י שם באריכות ופס״ר כב, קטו, ב. מקרא יקדש נכפל עוד ויקר׳ כג, ב. ג. ד. ועוד ושם פילה בח״כ כמו במכילת,. אמנם שם בפסוק כו כת׳: שיכול אין לי יוה״ב מכפר, אלא אס כן עשאו מקרא קדש ונתענה ולא עשה מ מלאכה, ומנין אפילו שלא עשאו מקרא קדש ולא נתענה בו ועשה בו מלאכה שהיום מכפר, ת״ל יוה״ב ודא. מוה נראה שיש בכלל "מקרא קדש" דבר של תוכן ומעשה גם מלבד האכילה והשתיה. ות״כ שם פ״כד חולקים בזה ר״א ור״ע: רא״א שבתון וו קדושת היום, מקרא קדש, קדשהו. א״ל ר״ע.. מקרא קדש, זז קדושת היום, וכן נם בת׳ ר״ה פ״ד(פ״ב>, ד. הפירושים שונים הם, ובנוגע להלכה למעשה כלם צודקים יחדיו, לפי שבאמת הם רק פרטים למושג קדושת שבת ויום טוב (להנפש ממלאכה, ללבוש כסות נקיה ולהתענג גם בחיי המשפחה במאכל ובמשתה), אבל כל הפירושים האלה מוסבים רק על מלת "קדש" ועשו מלת "מקרא" טפל לו, ויזתר נכון להחליט, שלא נשאר לנו על מלה זו הפירוש המקובל בכתב, ואולי ■לחב פרסום ענינו במעשה. כי קרוב מאד, שמקרא קדש נרדף עם מקרא העדה(במרב־ י, ב>, ועם קרוא מקרא (ישע׳ א, ינ>, ששם מובן הענץ להקהל יחד ולעשות דבר מה מענק החג במקהלה. וכן ישע׳ ד, ה, ועל מקראיה. כן נראה קצת נם מיחזק׳ טו, נ. והשתחוו עם האp פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני ה׳. ונמצא גם רמז שהתאספו בימים הנבחרים אל הנביא לשמוע דבריו במה שאמר בעל השונמית אל אשתו (מ״ב ד, בג) מדוע את הולכת אלד לא חדש ולא שבת וכוי. ונם ישע׳ סו, כג.. ומדי שבח בשבתו יבא בל בשר להשתחוות לפני.. הרמב״ן כבר הרניש בכל זה ושתף הפירוש הזה אל ביאורי חב׳ ז״ל שהוכחתי, וכי(אמר כג, ד) "וטעם מקרא קדש שיהיו ביום הזה כלם קרואים וממפים לקדש אותו, כי היא על ישראל להקבץ בבית אלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיה בתפלה והלל לאל. בכסות נקיה ולעשות אותו יום משתה ושמחה ובו׳". ע״ש הצעת כל הענין והראיות. השקפת הרמב״ן בכל פשיטוחה יקרה היא גם מפינת השקפתנו על הדרשות ועל האסמכתות, כי נראה בזה דוגמא על ענק שלא נשאר לנו בתמונת דרשו־" אף שיש לו יסוד נאמן במקרא ובחיי הדת. כי אין ספק שענק האסיפה מום השבת ענק קדמון הוא ויש לו שרש בתורה, רק שאין אנו יודעים מן הכתוב, מה היה תוכן האסיפה, וכל מה שבידינו להחליט, היא, שתכלית האסיפה היחה דתות, ולכן לא ימלט מהיות לה תוכן מתאים הכוונה הזאת. מקופת הנביאים התקבצו אל הנביא לשמוע דבר הי. ויש לשער מתוך כך, שלתכלות ואת הד בתי כנסיות בזמנים היותר קדומים. ויש לשום לב נם אל *) במקור הערבי 133—134 ואעלם אן הדה אלמקדמה הי אן כל מא קאל אירלה פיה מקרא קדש גא פי תפסירה קדשהו ומעני קדשהו אן לא תעמל פיה עבאעהיי