Mannheim
Compact Memory

Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 46

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
Volume
1922 und 1923 (1924)
Date
1924-01-01
Page
– (sequence 46)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
64% known words query
IRI
…/2720904-2721051--45-2726265
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

דרשות סימבוליות וסליציות כד דברי הכתוב את שלהם. כתבי הקדש פועלים ער הנפש היהודי לא רק מפאת תוכנם הדתי והמוסרי, אבל נם בלבושם החיצוני, בצורתם וסננונם. ידיעת התורה במקוריותה, באותיותיה ותיבותיה, היא כמעט רכושה הרוחני של כלל ישראל• לשון הכתוב כל כך נקבעה בזכרון רוב בני עמנו, בפרט בתקופות הקדומות, עד שנעשה אצלו לימוד חיי נשמתו. כל מה שהתרקם בדמיונו פנימה, בא מבלי משים באיזה קישור והתיחסות אל הכתוב. החוטים הדקים והנעלמים המקשרים רעיון ברעיון ואורגים מסכת ציורים הגיוניים, נ ט ו י ם כמה פעמים מצרופי אותיות ותיבות, שכבר קנו להם מקום במחו של איש ישר^. סבום הנון של דרשות מליציות וסימבוליות יובן רק על פי הרוק הפסיכולוגי הזה, ולכן אין לפנוע בקלות דעת ובידים מסואבות אפילו בדרשות שאינן הולמת על דרך הפשט 1>. כמובן, אין להכניס הדרשות ממין זה למחיצת הפשט. ויש לשום לב למה שמסופר מפי הנר׳־א (בן פורת לר׳־מ פלונגיאן צד 14) "כי לא טוב עושים אנשים אלה, הנותנים לעמל נפשם לפרש דרשות רו״ל על פי פשט הכתוב ויהיו תואמים יחדיו; ואף כי מחשבתם רצויה, אבל מעשיהם אינם נמנים, כי רתוק הוא הדרש מן הפשט ולא יקרמ זה לוה לעולם". וכן נמן בלי ספק מה שמובא בשמו בם׳ קריה נאמנה מרש״י פק (צד 144) "שלא ניגע לריק למצוא לבל דרשות חדל מקור בפשט ולעקש את הישרה, כאשר רבים וכן חכמים, אשר מקנאתם לכמד חדל נתנו נפשם לקרב אל הפשט בזרוע את הדרשות היותר רחוקות ממנו״. — כל אלה הדברים אמתיים הם מצד עצמם וראויים למי שאמרם, אמנם בזה לא ננרע ערק של הדרשות, רק סוג מיוחד הוקצע להן ומי שרוצה להתעמק בסוד פנימיותה של רוח האומה, אינו ימל להשתמט .מהכרת ד,םונ הזה, בי התורה במלוא היקף כל תוכנה,.עם כל סגולותיה המימיות והחיצונית, בל כך דבקה בנפש ישראל, עד שנעשית לה שותף בפעולותיה היותר דקות והיותר צפונות. אין פה המקום להכנם בפרטי הענק הזה ונזכיר פה רק בדרך כלל הדרשות המליציות וביחוד הסימבוליות עד כמה שיש לנו צורך בהךלביאור מושג האסמכתא. הדרשות הסימבוליות יש לק בעיקק יסוד משותף עם הסימבוליות הכללית, ולכן קרובה היא תשמישן, בהרת שהסימבוליות בכלל תופסת מקום נכבד בחיי הדת והנימוס. ההבדל שביניהם הוא רק בתכונת האמצעים שנבחרו ונועדו לתכלית זו. בסימבוליות הכללית נתלים רעיונות האמונה היותר יקרים בבנינים, כלים ומקומות נבחרים (משכן ובית הבחירה, מזבח וקדשיו, ארץ ישראל ררושלים ובו׳), ובן במאורעות ומעשים(קורות ימי קדם, מעשי אבות, זברונות נשגבים מדברי ימי האומה), ומרכז הדרשות הסימבוליות היא התורה וחלקיה (פרשיות, פסוקים, תיבות ואותיות). *) קוים סימבוליים נמצאים בם בקישור עם שאר ספרים אצל עמים שובים וביחיד אצל עמי קדם שהתעמקו בספריהם החביבים עליהם כמו ספרי הומירוס" וכה דמיונם התפעל מהם" אמנם הסימבוליות התפר־אזה אצלם באופן אחר• במובן אין אבו מדברים פה מן הרמזים הדקים של ראשי תיבות" גימטריאות וצרופי אותיורת שהשתמש הרבה Dornseiff, Das Alphabet in Mystik und Magie 1922.רס מהסימבולים היותר פשוטים• עי׳ בם בספרות הסימבולית שיש לה קצת שייכות לעגיגבו ואכבד-ל•

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.