Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 44

דרשות סימבוליות ומליצ״ות פו ארו השופרות.. מנין שהן שלש של שרש שלש? ת׳־ל, יום תרועה, וכרון תתעד» שופר תרועה. עד כדון כר׳ עקיבא.. תני ר׳ ישמע*1, ותקעתם תרופה. ותקעתם תרועה שנית, תרועה יתקעו למסעיהם וכי. ע״ע ת׳־כ אמור כג, כד• ובבכלי(ר״ה לד, א> ושלש תרועות נאמרו בר״ה(ויק׳ כג, כד) שבתון וכחן תרועה, (במד׳ כט, א) יום תרועה, (ויק׳ כה, ט) והעברת שופר תרועה, ושתי תקיעות לכל אחת ואחת, מצינו למדק שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בדיד" שתים מד״ת ואחת מר״ם. שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מד״ת, יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא(ביום ולא בלילה). עשכה־ע. אין שום ספק שדרשה זו דמוית או סימבולית היא, כי לא על דרך צור בא הכתוב לומר שצריך לתקוע שלש של שלש שלש, רק אנחנו סומכים בהנבלת מנץ התקיעות על מה שנכפלה בשלש פרשיות שונות מלת.תרועה". ורק לפי שיש דעה אחת, שאין למנות כל שלשת ה״תרועות" כי "יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא,, לכן.שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים*. הרי שכינוי "דברי תורה" יאות גם על דרשה סימבולית ובלבד שהמקרא יהיה המקור האמתי להדרשה, ולא הקבלה, התקנה או המנהג. וכן הוא הענין ריש סנהד׳ בענין בית דץ של שלשה וכפי שיבא עוד. וכן(מכיל׳ בא יג, ב) עה״ב (דבר׳ ח, י) וברכת, זו ברכה ראשונה. ער הארץ, וו ברבה שניה. הטובה, וו ירושלים ובו׳. אשר נתן לך, שגמלם כל טוב. ובת׳ ברכות פ״ו(פ״ס, א. כה״ע עד "אשר נתן לך, זו הטוב והמטיב". ברבי מה, ב. י׳ שם פ״ו ה״א. יא, א 52 דר׳ ישמעאל או׳ הטוב והמטיב דבר תורה, דב׳ ואכלת וכו׳.. אשר נתן לך, זה הטוב והמטיב. — מזה נראה שר״י החדק בה כבדרשה סימבולית, והחשיבה לדבר מן התורה. — ועוד נראה להלן שלא הוקבע שם מיוחד לדרשות ממין זה ונקראות נם כן בשם הכולל "אסמכתא". ועתה אשוב איזה משלים סימבוליים שיש להם שרש עמוק בחיי הדת. א. - סימבולים בסדר התפלות - (י׳ ברב׳ פ״ד ה״נ ו, ד בסוף) ולמה שמונה עשרה? ריב״ל או׳ כנד י״ח המזמורות שכתוב מראשו של תלים עד יענך ה׳ ביום צרה וכו׳. א״ר לוי, כנגד י־ח הזכרות שכתוב בהבו לה׳ בני אלים ובו׳. ר* חניזנא בש״ר פנחס. כנגד י״ח פעמים שאבות כתובין בתורה אברהם יצחק ויעקב וכו*. ר׳ שמואל בר נחמני בשרידח, כנגד י״ח ציוויין שב׳ בפרשת משכן שני וכו׳. - שבע של שבת מנין? א״ר יצחק, כנגד ז׳ קולות שכתוב בהבו לה׳ בני אלים. אץ־ יודן ענתיריא, כנגד ז׳ אזכרות שכתוב במזמור שיר ליום השבת. — תשע של ר״ה מנין? א״ר אבא קרטיגניא, בנגד תשע אזכרות שכתוב בפרשת חנה וכתיב בסופה <ש״א ב, י) ה׳ ידין אפסי ארץ. — כ״ד של תעניות מנין? ר׳ חלבו ור׳ שמואל ב״ר נחמן תרויהון אמרץ, כנגד כ״ד פעמים שכתוב בפרשה של שלמה רינה ותפילה ותחינה. (יומא נגס אמח שנותן שלום לימין ואח״ב לשמאל, שנא׳ <דבר׳ לנ,ב) מימינו אש דת למו, ואו׳(תלים צא, 0 יפול מצדך אלף ורבבה מימינך. וכו׳. ב. - סיפבולים בקדושת שבת - (מכיל׳ בשלח יג, בב) לא ימיש עמוד הענן, מניד הכתוב שעדיין עמוד הענן קיים עמוד האש צומח, ללמדך דרך ארץ מן