Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 43

כז דרשות סימבוליות ומליציות התורה על ערבי שבתות (להדליק נרות שבת מבעוד יובס ע״ע עזבת בג, ב כל הענין. (שבת קיט,ב) אמר רבא ואיתימא ריב׳יל, אפי׳ יחיד המתפלל בע״ש צריך לומר ויבולו, דא״ר המנונא, כל המתפלל בע״ש ואומר ויבולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית, שר (בראש׳ ב, א) ויבולו, אל תקרי ויבולו אלא ויכלו. <שבת קיז, ב בסוף) ת״ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת, שלש. ר׳ חידקא או׳, ארבע. ושניהם מקרא אחד דרשו(שמו׳ טו, כה) ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה׳ היום לא תמצאוהו בשדה. ר׳ חידקא סבר, דגי תלתא ה י ו ם לבר מאורתא ורבנן סכרי בהדי'דאורתא. - (שבת קיו, ב) א״ר אבא, בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככחית, דב׳ (שמו׳ טז, כס לחם משנה. עשכה״ע. י׳ (י׳ ברב׳ פ״ח דדו. יב,ג בראש) אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש ר׳ ועירא בריר, דר׳ אבהו(בראש׳ א, 0 וירא אלהים את האור כי טוב ואח״ב ויבדל אלה־ם בין האור ובין החשך. נ. - ראש השנה - (ר״ה לב, א) דגי עשרה מלכיות (שבתפלת ר״ה> כננד מי? א״ר (לוי), כנגד עשרה הילולים שאמר דוד בם׳ תלים. הילולים טובא הוו? דגך דכתיב בהו(תלים קנ,נ) הללוהו בתקע שופר. רב יוסף אמר, כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. ריו״ח אמר, כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ובו׳. ע״ש כל הסוגיא. השערתו של ריו״ח היא היותר קרובה, כי סדרי התפלה של ר״ה, ובפרט תפלת מוסף רומו אל בריאת העולם ומסודר על פי השיטה(ר׳ אליעזר בר״ה יא, א) שבראש השנה נברא העולם, ולכן מתבקשים רמזי הכתוב השייכים לענין וה. כל המחלוקת שנויה נם מני׳ בא, ב. בבחינת ההלכה, דתני רב שימי, אין פוחתין מי׳ פסוקים בבית הכנסת, ונם לרמז דה יש שייכות פנימית ע״פ מ״ש(שבת פח,א) עה׳־כ(בראש* א, לא), שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים את התורה, אתם מתקיימין, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. על כל פנים אנו רואים מזה, שהרעיון הסימבולי הטביע חותמו על התפלה וקבע מדה ומנין בקריאת התורה. עי׳ י׳ תענית פ״ד ה״נ. סח,א בסוף ורע״ב. הלשון קטוע. לעניננו שייך עוד במקצת הרמז בבגדי כהונה(י׳ יומא פ״ו ה״נ. מד,ב 47) מפני מה (כה״ג ביוה״ס אינו משמש בבגדי והב?.. א״ר לוי, שאין קטיגור נעשה סניגור, אתמול כתיב בהם <שמו׳ לב, לא) ויעשו להם אלהי זהב, ועכשיו הוא עומד ומשמש בבגדי זהב. ד. - סדר תעניות - (י׳ תענ׳ פ״ד ה״ד. סח, ב 10) תני, אנשי משמר היו מתענין בכל יום. בשני היו מתענין על מפרשי ימים (בראשית א׳ 0 ויאמר ^הים יהי רקיע בתוך המים. בשלישי היו מתענין על יוצאי דרכים (ט) ויאמר ^הים יקוו המים מתחת השמים. ברביעי היו מתענין על התינוקות, שלא תעלה אסכרה. לתוך פיהם (יד) יהי מאורות, מארות כת־ב. בחמישי היו מתענין על המעוברות שלא יפילו זעל המיניקות שלא ימותו בניהן (כ) ויאמר אדהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. וטי.