Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 39

מיני הדירשות הסימבוליות ל* סנהד׳ פו,ב בסוף. ת״ר וכו,. — אץ כדרשה זו שרם ענץ חדש מצד «נמו, רק קבוצה של פרטים השייכים לכלל אחד, ובאמת הפליא הדרשן לסדר את המושגים כפי המלות שיש להן דמיון קרוב או רחוק איל המושגים הנזכרים. כמובן, ישנן גם פה השואית דחוקות, אשר כל עיקרן לא בא, אלא למלא את סכום המושגים שבקבוצה, אבל אץ בזה כלום, כי הרמז המבוקש נסמן במילואו, ובבן נשלם תפקיד הדרשה *). ובנוגע לדרכם של בעלי המדרש בקביעות רמדם וסימנים כאלה יש עוד להעיר, שיש להם גם בזה יסוד מקורי ממקים אחר, והוא שישנם מקראות מזכירים מושגים קרובים בענין זה בצד זה, באופן שהאחד מוכיח על חברו והמפורש מעיד על הסתום, כמו ספרי בהעל׳ י,י פ״עז> וביום שמחתכם, אלו שבתות.., ובמועדיכם, אלו שלש רגלים, ובראשי חדשיכם, כמשמעו. - הנד, על ראשי חדשיכם אץ שום ספק שמורה על ראש חדש; מלת מועדיכם מורה נם כן על פי הרוב על שלש רגלים, אבל יתבן שיכלול נם ראש השנה ויוה״ב. כי פרשת המועדים באמור (ויק׳ כס מתחלת ב״אלה מועדי ה׳" ומסיימת ג״כ ב״מועדי ה׳" וביניהם כל המועדים ואפי׳ ר״ה ויה״ב; וכן יש שם נם שבת. רק שהשבת פרשה קטנה מיוחדת היא, המתחלת אמנם נם כן ב״מועדי ה" אמנם אחרי סיומה, עוד הפעם מתחיל הכתוב מחדש ב״אלה מועדי ה׳", כמו חפץ להבוע מקום מיוחד לשבת ומקום מיוחד ל״מועדים*. ועתה אם ישאל השואל, על מה רו^זת "וביום שמחתכם". הרי התשובה באה כמו מ^יד» ששתי מלות אלה מורות בהכרח על השבת. הפירוש הזה יתכן גם לפי הפשט, כי ברור הדבר שבמלות "וביום שמחתכם" כוון הכתוב אל יום ידוע, שהוא יום שמחה, ובהיות שאר ימי שמחה נזכרים בפירוש, הרי לא נשאר יום אחר רק יום השבת. ואף שמליצת "יום שמחה" אינה שגורה אצל שבת, בכל ואת יש רגלים לדבר שעל השבת כוון הכתוב, א) לפי שהשבת נזכרה בפ׳ אמור לפני שאר כל המועדים וגם פה נזכרה ראשונה, ב) בהמשך שאר ימים טובים יתק היטב כינוי "יום שמחה" נם על השבת כמו שתקרא "מועד" בפ׳ אמר בהמשך שאר המועדים. . התאמות כאלה טפוסיות הן ואפשר להכניסן למסגרת תמונה קבועה באופן כזה: א 2 נ וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם (שבת) שלש רגלים ראש חדש ההתאמה שבמסגרת היא היא החידוש שבדרשה. בדרשה שלפנינו החידוש הזה כמעט מוכרח הוא לפי חקי ההגיון, כי מאחר ששאר כל המועדים נמנו ביחוד, לא נשאר לנו למען.וביום שמחתכם" רק השבת. ולכן יש לכנות ההתאמה שבדרשה זו התאמה הגיונית. אמנם בדרשה הקודמת של ספה על "כי יפלא" אין ההתאמה שוה לוו, רק דומה לה בתמונתה החיצונ ת, כי הפרטים המותאמים מכח דרשה, לא על פי חקי ההגיון הותאמו רק על דרך 1) סגהד׳ פח" ב תוד-ה ואין לבו יכו׳• כל הנך דרשות דדרשי' לעיל מקרא דכי יפלא" לא חייש"