Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1924-01-01 · 1922 und 1923 (1924) · page 32

לת היראתה הפרסית של האסמכתא ולהפך, אם המקרא הוא המקור הראשון לאיזו הלכה, אן בהכרח יצא מגדר האסמכתא• אף שההלכה המבוקשת, אינה מונחת כל פני שטחו של המקרא חקוקה לפירוש הקבלה. יש לנו כמה פסוקים סתומים או מסופקים, אשר אי אפשר לתת לתוכנם צורה קבועה רק כל פי הקבלה; וההלכה המבוקשת בהם אין לה בלעדי המקרא והפירוש המקובל שום מקור אחר - וכבר ראינו משלים מור, בסי׳ נ. ובפרט מאות ר ואילך — פסוקים כאלה באמת גופי תורה הם ולא יתכן בשום אופן לכנותם בשם אסמכתא, כי מקור ראשון ואסמכתא שני הפכים הם. וליתר ביאור אביא עוד מאמר המפ* *ץ אור על הנחתנו. (יומא עא,ב) מאי משמע דהאי שש כיתנא הוא, א״ר יוסי ב״ר חנינא דא־ק (שמו* לט, כה) בד, דבר העולה מן הקרקע בד בד.. רבינא אמר מהבא (יחד מד, יה) פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם. א״ל רב אשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה? וליטעמך, הא דא״ר חס־א דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו וכד, הא מקמי דאתא יח קאל מאן אמרה? אלא נמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא, הבא נמי נמרא נמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. זבח׳ יח,ב בסוף י). הנה אין שום ספק שבמקום שהתורה משתמשת במלת *שש" משתמש ם* יחוק^ במלת "פשתים", וודבחתו של רבינא צודקת היא מפאת חקי הלשון וכן הוא פשט הכתוב בלי שום חולק. אבל קושיתו של רב אשי היא,.מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה"? כלומר, מובן מלת "שש" לא מם׳ יחזקאל נתגלה לנו ראשונה, אכל כבר היה ידוע לנו בהכרח מקודם לכן. ובאמת היתכן להעלות על הלב, שלא ידעו עד יחזקאל מובן המלות שבתורה ולא ידעו מאיזה חומר צריך להכין בנדי כהונה? כל פי תמית זו. בא התלמוד לידי מסקנא שהפסוק שביחזקאל הוא רק אסמכתא, כלומר, אינו המקור הראשון להענין המבוקש. וקרוב הדבר שבך צריך להבין מ״ש ססי׳ א׳ אות כ מלשון הרמב״ם אבל פ״ו ה״א, כי אין שום ספק שנתינת זמן של שלשים יום ליפת תואר נוסדה כל מנהגי אבלות שכבר היו קצובים ומפורסמים בחיי ישרא*. ואולם אין לקבוע מסמרות בדבר, כי אין לפנינו המדד׳ בצורתו הראשונה. כמובן, אין יחם האסמכתא מצטמצם רק על משלים כאלה. כי אף אס נתברר בדרך כלל, שהאסמכתא מושג קבוע הוא בעיקר העדן, אבל זאת לרעת, שהיא בעלת דודם שונים בבחינת הפרטים, כמו שאר מושגים כלליים, המקיפים חוג גדול של שאלות הלכיות. וכדי להתסרב יותר אל תוכן המושג »דג פה איזה כללים מסוימים, שאפשר לקחתם כעין מסקנא קצרה של הענק בסדר סוגי הדרשות שהגדרתי. ח. אסמכתות בסוג הדרשות הכיאוריות. הדרשות הביאוריות תופסות החלק היותר גדול והיותר נכבד שבמדרש החלבה, כי בהן צפונה המלאכה העיקרית של חכמי הקבלה, כאשר כבר יש לה באמת הסמכה ושייכות קרובה אל הכתיב, כי לכל הפחות התאמץ בה הלל להביאה בהתאמה אל לשון הכתוב ולהגן כפי האפשר על המבוקש לפי כוובת התורה שלא תבעול דלת בפני לויף *) ע״ע ר׳-ה ז" א• תעב׳ יז,ב• סגהד׳ כב, ב• פג, ב• זבח׳ כב, ב•