Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1919-01-01 · 1918 (1919) · page 17

אח השבת) אין לי אלא עונש ואזהרה למלאכת היום וכר' ללילי שבתות [אין לי אלא מ״ע מצות ל״ח מנין ח״ל ושמרו בני ישראל את השבח] אין לי אלא ס״ע ומצות ל״ח ובו. S. 109: ובהמתך למה אני צריך אם לומר שלא יעשה בה מלאבה הרי בבר נאמר לא תעשה כל מלאכה מה ח״ל ובהמתך שלא ישכיר אדם בהמתו (1לגוי ולא ישאילגו ושלא תצא במיסוי בשבח• Hier scheint der Sammler von Midr. Hag־, nicht vollständig* exzerpiert zu haben, denn fast wörtlich heißt es so Midr. Tannaim Deut. V. 14 S. 22 und dort folgt noch ein Zusatz, der hier fehlt. Dort heißt es: וכל בהמתך למה אני צריך וכו' שלא ישכיר אדם בהמתו לגוי יכול ירכין לה יתר ותאכל ויאחז■ לה עשבים ותאכל ח״ל אתה [יכול יחזר אחריה שלא תהיה חולשת ועוקרת ח״ל אתה] מה אתה מדעת עצמך מלאכת עצמך אף היא מדעת עצמה מלאכת עצמה. Da es nun in der Mech. ganz ähnlich so inbezug auf קטנים heißt: יכול יחזר אחריהם שלא ישברו חרסים שלא יגחזו צרורות ח״ל אתה מה אתה מדעת עצמך מלאכת עצמך אף הן מדעת עצמן מלאכת עצמן, so kann man fast mit Sicherheit annehmen, daß die gleiche Deutung auch inbezug auf בהמה ursprünglich in der Mech. sich vorfand, und lediglich vom Sammler ohne einen ersichtlichen Grund, und wie es scheint, lediglich der Kürze wegen, weggelassen wurde. Was יתר betrifft, das nach Hoffm. Gras bedeuten soll, wie יתור הרים Job. 39, 8 oder vielleicht gar: was auf dem Felde im siebenten Jahre zurückgeblieben ist, wie ויתרם תאכל חית השרה, so glaube ich, daß es in יחור zu emendieren ist, wozu der Ausdruck ירכין sehr gut paßt, während es bei ויאחז־עשבים heißt. XXI 6, S. 11S: 'כי תקנה עבר עברי זה שהוא מוכר את עצמו וכר. Es ist wohl 'כי ימוך אחיך ונמכר' לך ובו zu lesen, da es doch gleich darauf heißt: בא הכתוב ללמדך לשון קצרה כי הקנה עבד עברי בין שמוכר את עצמו ובץ שבית דין מוכרים אותו יכו, dieser Vers demnach nicht bloß י) Es ist also liier deutlich gegeben, daß בלך ההורה־־כוכירות verboten ist, daß auf diesen Fall nicht verwendbar ist der Satz: צובירות ליובלא מדבר הוא, im Gegensätze zur Frage Babli, Aboda Z. 15 a: כואלה קנייה ואגדא קנייה Nichtsdestoweniger ist die Ansicht, der Verkauf von Arbeitstieren sei verboten גזירה דבורם כסיוכי einleuchtender sis die Annahme גזירה דבירה דבורם כואלה ודכוום כובירות. Jedoch versteht Jer. unter כסיוכי etwas ganz anderes als Babli, wobei das Merkwürdige ist, daß Jer. die ursprüngliche Version aufbewahrt zu haben scheint, trotzdem im Jer. selbst die Erklärung im Namen der babylonischen Amoräer mitgeteilt wird, vgl. jer. das. 39 d: ר־ א:לי בבליי' בנדם רבנן■ דהמן■ פיכנלים;;־:לוברה לו לניסיון■ והוא מחזירה לאחר ג׳ ימים ונמצא עובד עבודה בבהמתו טל יטראל. Hingegen heißt es in Babli ganz verschieden davon: רזמנין דזבכה לה ניהליה כמוך לטקיעת החמה דמעלי סבתא וא״ל תא ניסייה ניהליה וטמע׳ ליה לקליה ואזלא מחמתיה ובו והוה ליה מחמר וכד•