Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1919-01-01 · 1918 (1919) · page 14

*מישור כעני; שג׳ כל גיא• וכז. Der Herausgeber erklärt סרטו durch עקוב ,דרך שיש בי סרטים. Allein Sifre Zutta S 266 Z. 15 heißt es ועושה להם דרך ואיסרס להלך• Demnach ist סרטו griechische Bezeichnung neben דרך und bedeutet gleichfalls Straße. Das Gleiche gilt von Tosifta Sota IV. 2 /ועושה להם את הדרך סרט וכוי. Die Form entspricht dem arab Sirät. XIV 13, S. 46: למה ישראל דומין באותה שעה ליונה שברחה מפגי נץ נכנסה לה לנקיק הסלע ונחש מכונן לפגים ובו* p. Der Herausgeber erklärt מכונן nach המפגן את החבל in der Mischna Para VII, 7. Allein wir glauben, daß es doch einfacher ist, מקנן zu lesen, vgl. Schir hasch r. c II Vers 14: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין ליונה וכד' ומצאה שם הנחש מקנן ובו* vgl. auch Mech d. R. J. Beschallach c II. XVIII 11, S. 88: ד״א כי גדול ה׳ מכל האלהים אמרו מתחלה לא הניח יתרו ע״ז בעולם וכי* עכשיו הודה בדבר שג' אלהים דיאלהים כל האלהיס מכל האלהים נעמן הודה ברבר יתר ממנו שג' הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל וכן רחב הזונה שיירה שנ, כי ה׳ אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. Den Ausdruck שיירה erklärt der Herausgeber nach Jalkut Könige N. 229, wo zu ersehen ist: רגעמן הורה יותר מרחב וא״כ רהב שיירה הודאה יתירה לגעמן. Allein Jalkut Könige ist korrumpiert, das Richtige hat vielmehr Jalkut Josua No. 10 und von dort ergibt sich auch die Erklärung für שיירה. Dort heißt es nämlich: ופו' ורחב הודה (nämlich als Jetro), לנעמן הודה בדבר יותר רכו' רחב שיירה בחלל (als Naeman und Jetro) בדבר יותר מהם של עולם בא משה ואמר אתה הראת לדעת וגו, עד ואין עוד אפילו בחללו של עולם. Vgl דברים רבה eil 28, אגרת שמיאל c9, 6, Sifre Nurn. S. 180 Z. 23 und Mech d. R. J. מסכחא רעמלק c I. XX 3, S. 104: אלהים יכול לפי שנקראו אלהים יכול יש בהן צורך ת״ל אחרים. Die Stelle ist an sich nicht schwierig, und ich erwähne sie bloß, weil sie uns die Möglichkeit eröffnet, eine äußerst schwierige und gleichwohl völlig unbeachtete Stelle in der Mech. d. R. J. zu verstehen. Hier lesen wir nämlich, Jetro c VI: ר* יוסי אומר אלהים אחרים למה נאמר שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר אלו נקראו בשמו בבר היה בהם צורך והרי נקראו בשמד ואין בהם צורך ואימתי נקראו בשמו בימי אנוש וכי׳. Ganz so lautet der Text im Sifre Deut. No. 43 und מדרש תגא'ם S. 39, Tanchuma Jetro No. 16, Pes. zutarti, Wehizhir, und doch ist die Stelle nach meinem Dafürhalten völlig sinnlos. Welchen Einwand hätten denn die Heiden erheben können, wenn den Götzen nicht der Name אלהים beigelegt worden wäre? Was kommt es denn auf den Namen an? Hätten die Götzen vielleicht an Macht gewonnen, wäre ihnen der Name אלהים beigelegt worden, und sieht sich die Schrift darum bemüßigt, ihnen den Namen bei-