Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1919-01-01 · 1918 (1919) · page 11

12 [הפםד1 [באחד? Der Sinn ist klar. Das Pesach, wird gesagt, darf nicht in Unreinheit dargebracht werden, wenn die Mehrheit der Unreinen die Minderheit nur um eine Person übertrifft, und die Andeutung dafür wird im Worte באחד gefunden. Ähnlich wie Sifre heißt es Tosifta Pesach. VI, 2 אין היחיד מפריע את הפסח לעשותו בטומאה, Babli 80a: אין היחיד מכריע אח הצבור לטומאה und Jer. 34c: אין היחיד מכריע על הטומאה. Wie nun der Text des Sifre uns jetzt vorliegt, könnte er uns über unsere Mechiltastelle keine Auskunft geben. Allein in der Handschrift מדרש חכמים hat sich eine merkwürdige LA erhalten, sie lautet: יכול יהא יחיד מכריע את הערלה. Daß die LA alt ist, ergibt sich aus einer Anfrage, die an R. Simon b. Zemach Duran gerichtet wurde, vgl. dessen Responsen III No. 120. Er wird befragt, was denn die Worte יכול יהא יחיד מכריע את הערלה an der genannten Sifrestelle bedeuten, und er antwortet, gewiß sei diese LA sinnlos, und richtig sei vielmehr die landläufige LA העולם st. הערלה, Wie wir aber jetzt aus der Mech. ersehen können, ist die LA ערלה keineswegs aus der Luft gegriffen, und vielmehr העולם nur ein unberechtigter Emendationsversuch von irgend einem Abschreiber, um das unverständliche הערלה zu beseitigen. Nun wird uns die Mech. durch Sifre klar und umgekehrt. An unserer Stelle ist ein ganzer Passus ausgefallen, und außerdem muß יכול לא יהא st. יבול יהא gelesen werden. Die ganze Stelle lautet demnach: לפי שמציגו שהציבור עושין פסח בטומאה בזמן שרובן טמאין יכול יחיה יחיד מכריע [את הטומאה ת״ל לא תוכל לזבוח את הפסח באחד יכול לא יהא יחיד מכריע] את הערלה ת״ל וכל ערל לא יאכל בי. Das heißt: Aus 'לא תוכל לזבוח וכו wird gefolgert, daß ein Plus von einer Person nicht den Ausschlag gibt inbezug auf טומאה, es könnte demnach eine Frage entstehen, inbezug auf die Halacha der Mischna Pesachim V. 3: שחטו שלא לאוכליו ובו' לערלים ולטמאים פסול וכר' למולים ולערלים לטמאים ולטהורים כשר. Wie nämlich wäre es, wenn das Pesach geschlachtet wurde mit dem Vorsatz: שיאכלו ממנו ערלים ונמול אחד? Soll vielleicht auch hier zur Anwendung kommen der Satz לא תוכל לזבוח את הפסח באחר und das Pesach für פסול erklärt werden? Darauf antwortet der Satz: וכל ערל לא יאכל בו, woraus folgt: כילה ערלה פוסלת ואין מקצת ערלה פסלת <). ג) Vgl. Babli Pesachim 61 b, woraus zu ersehen, daß dieser Vers allgemein so gedeutet wurde. Über die verschiedene Auffassung von לאוכלי], ושלא לאובלין und ebenso von לכלוליס ולערלים vgl. Jer. 32a, wo es inbezug auf die Mischna heißt: חדא אמרח שחטו שתאכל ממנו חצי חבורתו פסרל אמר ר' חגיי קרניי ר, יוסי תפיזר שחיו כולן חולין אמר ליח נתני לשם בני חבורח פסולין אמר ליח בשחיר שם כשדים ושחטו לשם פסולין א״ר אלעזר בששחטו לאובליו נתכפ־ לא־כליו ושלא