Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 26

קסג (163) א) ע׳.ב, כ״ו. ב) תוס״ב״״מפ״י״א ה״״ז ב״״ק סיב הייה ג) תוס' שבוערת פ״״ג ה״״א ,־ ס נ״ה: לק" מ״״ד תוס" ס״ו. ה׳ ט׳״ז רייז ב׳כ״גמכיל" שם פ-ד פ" וכי נהכונם פרק ששיו בבא קפא גדורה מד' רוחות. היתה גדורה משלש רוחותיו ופרוצהאז מרוח אחת ויצאת ממקום הפרצה מהו. נישמעינה מן הדא נפל לכותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנאו כצורכו פטור. ואם לאו חייב. כלום צריכה לא כשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. תני«י רבי יהושע אומר ארבעה אין חייבי׳ לשלם מן הדין ואין השמים מוחלין להן עד שישלמו. היודע עדות לחכירו ואינו מעידו. אין חייב לשלם מן הדין ואין השמי' מוחלין לו עד שישלם. השוכר פירוש. והזיקה שהוא פטור אבל מה הדין כשלא היתד. גדורד, אלא מג, רוחות ופרוצה מרוח אחת והוא לא יצאה דרך הפרוצה אלא מאחת מג* רוחות הנאמר כיון שהשחא יצאה והזיקה מרוח שנפרצה באונם שהוא פטור או מאחר שפשע בתחלה שכנם צאנו לדיר הפרוצה מרוד. אחת ולא נזהר מלשמרה שלא תצא ותזיק חייב בנזקה אף שלא הזיקה מחמת אותה הפשיעה והשיבו נשמע אוחד. מהא דתניא נפל כותלו של בית מחמת רעישות הארץ או רעמים אם עמד_בעל הבית;ובנאו שנית כמו שצריך כראוי ושוב נפל והזיק על ידי נפילתו פטור ואם לא בנאו כן חייב ומה צורך להשמיענו זה הלא מילתא דפשיטא היא אם לא שכשלא בנאו שנית כראוי אף שלא נפל אוחו הכותל עצמו שנית אלא ששלשה כתלים שהיו בריאים נפלו שחייב לפי שפשע בתחלה שלא בנה הראשון כראוי אף שג׳ כתלים הבריאים לא נפלו מחמת אותה הפשיעה ואם כן נם לענין שאלתנו אם ודתה פרוצה מרוח אחת אף; שיצאת מרוח אחרת חייבי): ממנה אולי יש לנרד ממנו בלונד מן הבית ובשה״י הגירם' היתד. גדורה משלש רוחות.. פרצה מהוא .. הדה .. מחמת הדעות או מחמת .. עמד ובניו כדרכו... ואם ליו... צריכה אלא ובאר׳ז"הובא ירוש׳ היתד. גדורה משלש רוחות ... ויצתה מן הפרוצה מהו ונישמעינה .. מן הזועות או מחמת ובתים׳ ב״מ פי י״א ה׳־ז איתא מחמת הדעות ומחמת הנשמים אם היה בנוי כדרכו: תני ר׳ וכד. נ״ק שר׳ יהושע הזכיר לתלמידיו דברים הללו בבת אחת ושנו בשמו ארבעה וכו׳ אף שעוד בדברים אחרים כן הוא והדברים הללו אינן באופן אחד ומטעם אחד: היודע עדות לחבירו. לחייב את שכגנדו בממון או לפטור אותו: ואינו מעידו. אף שלא הי׳ מתכוין להזיקו: אין חייב לשלם מן הדין. לפי שלא הזיקו בעצמו אלא שנרם הזיקו: השוכר עידי שקר וגבה אין חייב לשלם מן.:הדין. אולי פירושו אין בית דין יכולין להכריחו להחזיר לפי שלא ידעו בבירור שעידי *1 אבל ק" למה נקט התנא כסל כותלו וכף אס עמד ובכאו וכו" ולא שנה בפשיטות כפל כותלו וכו" אם בכאו וכו" ואם לאו חייב כמו דאיתא בתוס" ב״*מ ס" י״א ה״ז וכעמידכה שחייב אף כשנפל כותר בריא שהי" בנוי כראוי.