Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 18

קעא (171) נהכונם פרק ששין כבא קמא שמין תי־קב בששים ת־־קבים. רבי יוסי בי רבי חנינה אומר שמין קלח בם׳ קלחי׳. חד בי־ נש גנב חרא בפוני. אתא עובדא קומי שמואלא)אמר ליה זיל שיימה ליה בריש דיקלא. אמר רבי יומי בי ע׳ ס נ״״טג רבי בון כבשה דאהיני הוה. ג׳ המגדיש ב> לתוך שדה חבירו שלא ברשו׳ אכלתן בהמי,ו של י) לע ׳ ס״ה מ׳יג בעל השד׳ פטו׳. ואם הזיק׳ בהן בעל הגדיש חייב. ואם הגדיש יי׳ ™ י י דר" יעף פ" י״ד ברשות בעל השדה חייב. מכיל׳ די- ®מ׳ לשמו" כ״ב ד' פ־רוש. א־חא דבית ר יני אם'■שמים ... ר׳ ייפה בן חנינת א׳ שמים קולח בששים קילח־ם. ור שבזמן*) האמיראץ הראש־נים נשתנה השיטור ולא שמי אגב בית סאה אלא בששים ממה שאבלה ואם אבלה תרקב דהיינו חצי סאה שמו כמה שוין ששים תרקב־ן ולפי אותי השומא משלם דמי חי־קב ובן אמר ר' יוסי בי ר' חנינה אלא שנקט הדמיון בקלח וכן נשתנה בימי אמיראים הראשונים השיעור של ביטול א־ם־רין לבטלן בם, או מאה ע׳ ערלה פ״ב מ״ו דז׳ וי‘ שם פ״א ה״ד ונזיר פ״ז ד,״י וחרומר פ״י היי(ושם הוזכר גם רבי) חילין פ״ז מ״ד ובהים' שם פ״ז היו והרומי פ־־ט ה״ב וב' הולין צ׳־ז ע״ב וצ״ח וצ״ט (וט׳ רפי' המשניות לרמבם) ז חדא בפוני פרח של תמרה 5 שיימה ליה ובו׳. כמה הי' שוד, ראש הדקל קודם וכמה אחר שגנב והפחת ישלם נ אמר רבי יוסי וכי כבשה דאהיני. אשכול של תמרים שאינן מבושלים ועי פסחים פ״א ה״ד ופ״ד ה״ג ולעיל צד י״ט ובשד,״י איתא חד ברנש ., חדה ., תה עובדה .. אמר אזל שומה .. בראש וכי .. ה ניוסי].. בון.. היות 5 ג' המגדיש וכי. ע׳ לעיל לפ׳־ה מ״ד: לתוך. וכן לקמ׳ בתלמוד ולעיל בפ׳־ה ה״ה הובא בתיך ובן במד״ם ובדפ׳ נאפו׳ ובסי' המשניות ובב׳ ובכי״ט וברי״ף וברשב״א וברא־־ש ובאנידה אבל באו״ו איתא לתוך? שדה חבירו. וכן בשאר המקימות אבל במר המשי ובכי״מ איתא שדה של חברו(חבירו) וברא״ש בתוך של חכירו. אכלתן. ע׳ לעיל פ־ה מ״נ וצ״ל שם ובארו א־תא יכו׳ ובפ״ו ואכלתן: של בעל השד*. *) במ״הג לשמות ב": ד‘ איהא מיטב שדהו. יכול אם הזיקה כאה ישלם לו דמי סאה סאתים ישלם לי דמי סאתיס ת״ל ובער בשדה אח־ מלמי ששמין מה שאכלה על נב שדה אחית מיכאן אמרו אין שמין בית קב מכני שהוא משבח ולא בית כור מכני שהוא סונם אלא אם אכלה סאה שמין ששים סאה מאותה קרקע כמה היא שווה שלימה וכמה היא שווה אהר שחסיה איתו סאה ומשלם וחשבתי במאמר איין ווארט איבער דיא מכילתא דעם ר׳ שמעון צד ל‘ שדברים הללו לקוחים ממכילתא דר׳ שמעון ע״ש בהערה א‘ ועכשיו שכדססו שרידי מכילתא דרשב־י שישלח מי״ר שניאוי זלמן שעכטער למו״ר דוד צבי האפסמאנן שהוציאה לאור ראיתי שם צד ק״מ שבמכינ׳ דר*ש איתא אין שמין בית קב מפני שהוא משביח. ולא בית כור מסיג שהוא (... נים) [פוגם] אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה רדתה יפה וכמה היא יסה ולא הוזכר בה שיעיר ששים ידכרי מה״ג דלעיל אינן לקיחים ממכילחא דר״ש והשמיטן המוציאה לאור ע׳ טלואים שם צד קעיט וברייתא דאין שמין נשנתה כב׳ נ״ח ע״ב באופן אתר ע׳ בהערה למאמר איין ווארט וכו׳ שם ובהגיון אריה.