Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 14

קמה (175) הבונם צאן לדיר פרק חמישי נששיו כבא קפוא ה׳ השולח את הבעירה ואכלה עצים או אבנים א) או עפר חייב א) מכיל׳ 8׳ י״ד שנאמר כי" תצא אש ומצאה קוצים וגףי עבר־הו.) גדר ש״ןא גבוה מה״גלעומררב 1 ־׳ ב׳ ס׳. ארבע אמות או דרךד) הרבים או נהר פטור. 0 י"; ה- הלכה ה׳ השולח את חבעירה ואכלה עצים כו׳.ה) מה קיצי,;>4^, מיוחדין שדרכן לידלקי אף אין לי אלא דברים שדרכן לידלק. ®c נ׳ ם־א10 ־ ד) לקמ' מ״ו פירוש. ה' השולה ובו' עצים או אבנים אי עפר ובו׳. התנא כד בא להשמיענו שחייב אף על אבנים ועפר ודרש או השדה כדלקמ׳ בתלמוד או מה אילו ואילו מיוחדין שדרכן לידלק אף אין לי אלא דבר שדרכו לידלק ליחכה נירו סיפספה אבניו מניי; הלמוד לומר או השדה וכן במה־יג לשמו׳ כ״ב ה׳ ובמכ״ל־ פ׳ י״ד ובב׳ ם׳ ע״א וק׳ לפ״ז למה נקט עצים הא דרכן לידלק ופשיטא שחייב עליהן ואולי יש לומר שמחמת ששנה לעיל אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור חייב שנה כאן שחייב על העצים וביאר קוצים דקרא ע״י עצים וכי משמע מדברי הרמב״ם ה׳ נ״מ פ׳ י־־ד היה והטור בח־ה״מ סי׳ חי״ח כד פירש שנקט הני לומר שאפילו על עצים ואבנים ועפר חייב והב־־ח שם כתב והדבר פשוט דהא דקתני ואכלה עצים לא איצטריך .. אלא כלו' אין חילוק בין עצים שהוא ראוי לו ובין אבנים ועפר שאין ראוי לו ואילי יש מקו׳ לומר שעיקר גירסת המשנה הי׳ ואכלה אבנים אי עפר ומלת עצים באה באשגרת לשון ע׳ סנהדרין פ״ד מ־׳ת שהי׳ דמו מושלך על העצים ועל האבנים שמחות פ״ח ב׳ יבמות ם״ד ע״א ערכין ט״ו ע-א ושאר מקומות שהביא מדר יחיא' מיכל גוטמן בספרו מפתח התלמוד כרך א' צד רמ״ח וט׳ו או דרך הרבים. שרחב שש עשרה אמה כדאיתא לקמ־ מ״ו ובב׳ מוקמינן לה כר־ אליעזר דלקמיו או נהר שרהב שמונה אמות בדא־תא לקמן כחלמו׳ ה״ו (ובתום׳ ה׳ כ״נ) ובב׳ס״א ע״א ובתדיט הובא בשם התום׳(ם־־א ע״א ד־׳ה מאן) הטעם למה ברשות [בדרך! הרבים בעי שש עשר אמות ובנהר פני בשמונה אמות (שכדרך הרבים מוצאה האש מקומות ל־סרך ולהלוך ממקו׳ אלימקו׳ מה שאין כן בנהר אף שאין בו מים שהוא עמיק) ולענין הנירם׳ ע' בד׳ם ובמדי־מ א־תא השולח את בעירו.. גדיש ונו׳ ובארו קוצים וגומר ובאגודה השולח בעירה ואכלה אנבים או עצים ובדפו׳ נאפו׳ אם עברה גדר שהיא ובמד׳־מ עיברה גדר שהוא וכן איחא עיברה בכ״י רד״ק ובן בבי״מ וברי׳־ף עברה ... שגבו' ובם׳ ההשלמה עבר הנדר נעברה גדר] שהוא גבוה ארבע אמות דרך.. ובארו עברה הבערה (וד שהוא הוסיף הבערה) נדר שהוא גבוה ובאנידה ע:רה גדר גבוה .. דרך רשות הרבים ובן בכי׳־מ אי׳ או דרך רשות ובו׳ ובפיסקא דלקמן איתא שגבוהה ארבע אמות אבל בשה׳י לקמן נשה]וא גבוה ז!תלמוד] מה קוצים וכר. הגירסא משובשת ולפי מה״ג כי תצא .. יבול עברה נחל או שללית .. יהא חייב ת״ל ומצאה עד שיהא מצוי לדר יבול עד שיהא מכביש לפניה (מלשון הכובש קמה לפני האיר לעיל ה״א) והולך רדל קוצים" או מה קוצים שנדלו מחמת עצמן יכול אין לי אלא דבר שגדל מחמת עצמו ת״ל גדיש־ או מה גדיש מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע וכו׳ נוכל לתקן כאן הגיר׳ בכה״ג תני כי תצא .. ומצא׳ קוצים יכול מה קוצים מיוחדיז שגדלומחמתעצמןאף