Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 13

קעו(176) הכונס צאן לדיר פרק חמישי נששין , בבא קפוא ת״ל גדיש. או מה גדיש מיוחד שחלוש מן הקרקע. אף אין לי א) ס ם*. אלא דבר שתלוש מן הקרקע. תלמוד לומר קמהא). או מה אילו ואילו מיוהדין שדרבן לידלק. אף אין לי אלא דבר שדרכו לידלק. ס ב־ פ-. ליחכה" נירו סיב• ספה אבניו מניין תלמוד לומר או השדה. ויאמר 0 לקמ־ מ־! וה-! קוצים קמה גד־ש ואל יאמר שדה. על דעתי׳ דרבי יודן ניחא" דאגי 3‘וה'ט משלם כל מה שבתוכו. ועל דעתיה דרבנן דאמרד) א־נו משלם אלא 11 לקמ> מ״ז גדיש חטים וגדיש שעורים. לאי זה דבר נאמר שדה ולאי זה דבר נאמר גדיש. עברה גדר שגבוהה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר -) ב■ ם.א. פטור. אמר־) רבה בקודחת היא מתניתא. אבל במקטפתי) דברי הכל "ע־לקמ׳ה״ותוס׳חייב. רבי יוחנן אמר במקטפת היא מתניה׳ אבל בקודהת פטור. ה׳ב״בומביל׳שם וב" שם פירוש. אין לי אלא דבר שגדל מהמת עצמו ת*ל נדיש ובו,} אף אין לי אלא דבר שתלוש מן הקיק". כי פירשו כל קוצים תלושים: קמה. בשת״י איתא כאן או הקמה כדלקמ׳ או השדה אבל בשה״י לקמן איתא תל' לו׳ שדה ובתוספו׳ ם' ע״א ד־ה לרבות הביאו א־ מה הגדיש מיוחד שהוא חלוש מן הקרקע אף כל שהוא תלוש מן הקרקע ת־ל או הקמה וכן א־תא ברשב־א לפי ההעתקה בשמ״ק אלא שהיבא שם אי מה גדיש־(ובחדושי הרשב׳א הנדפ׳ חסר לבשיף מן הקרקע) ובתום׳ ר' פרין איתא מה גדיש מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף כל תלוש מן הקרקע ת״ל או הקמה: ואילו. נ׳ שהיא מיותרת ובמד,"נ אינה: דרכן. כלוט׳ שראייין לדלוק כדאיתא במדרג: ם־פספה. חרכה וע' במאמר איין ווארט א־בער דיא מכילתא וכו׳ צד י־־ט: ויאמר קוצים קמה גדיש וכו׳. כבר כתב מתרא״ף שיש לגרו׳ ויאמר קוצים קמה שדה ושכן מובח מדלקמן ה״ז ופי׳ שלא יאמר גדיש כ־ מקמה נמי ידעינן שחייב על דבר שאינו נדל מחמת עצמו והניחא לר׳ יהודה שאומר לקמ׳ במ״ז במדליק את הגדיש והיו בו בלים שישלם בל מה שבתוכו דלהבי נאמר גדיש לרבות את הטמון בו אבל לדעת רבנן שאמדו שאינו משלם אלא את הגדיש לאיזה דבר נאמר גדיש וג׳ לנח׳ ועל דעתון דרבנן דאמרי אינו משלם אלא גדיש.. שעורים לאיזה דברנאמרנדיש ואין כאן תירוץ על הקישיא ובשדרי איחא מה קוצים מיוחדים.. דבר שדרכו לדלק .. שהוא תלוש .. אן לי.. שהוא תלוש .. או הקמה .. אף אן.. וליחבה .. סיפסה .. שדה יאמר .. ולא יאמר ..: אמר רבה. נ׳שצ׳־ל רב בדאיתא בב׳ ם״א ע׳־א: בקודחת וכו׳. כשהדליקה מתמרת ועולה ואין דרכה להתפשט ולדלע אבל במקטפת ומתחלקת ודולגת אף כשעברה נדר ודרך הרבים ונהי־ חייב (לפי פירו׳ רש־׳י משום מורו) ותיבות דברי הכל כנ׳ משובשת: ר׳ יוחנן אמר במקטפת ובו׳. לפי שאף שהיא דולגת מ׳־מ אין דרכה לדלוג כל כך ולעבור נדר שנבוד. ארבע אמות וכו׳ אבל בקודחת פטור אף כשלא עברה גדר וכו׳: