Mannheim
Compact Memory

Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 10

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
Volume
1913 (1914)
Date
1914-01-01
Page
– (sequence 10)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
67% known words query
IRI
…/2720904-2721037--009-2725803
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

קעט (179) א) תוס׳ פ*ו ה" כ-ד מביס די׳ שמ׳ לכ״ב ה׳ סיאה ם-ו ה-ט ב1 מכיל׳ומ״הג שם ג) מכיל" דר׳ שמ׳ שם הכונס צאן לדיר פרק חמישי נששין בבא קטא -ד המדליקה-את הגדיש והיו בו כלים רבי יהודה או׳ ישלם כל מה שבתוכו. וחכמים" אומרים אינו משלם אלא גדיששלחיטון או גדיש של שעורין. היה" גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו הייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרה עמו פטור. ומודין חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שהיה כתוב׳ שדרך בני אד׳ להניח בבתי׳. פירוש. שקפין אכל אם היו עצים מצוין לפניו או שהיד, מטפטף והולך עד מיל חייב. עברה נהר או שלולית פטור: ז המדליק את הנדיש. לאחר ששנה התנא בדיוק במ׳־ד השולח את הבערה ביד אחר ובמ״ה השולח את הבעירה ואכלה שינה לשונו במ״ו ונקט המדליק בתוך שלו לפי שלא שייבה כנ׳ לשון השולח את הבערה במקום שרשאי ודרכי להבעיר כמו בתוך שלו ונשתמש מעתה בלשון הדלקה: והיו בו כלים. ונשרפי עמו: אינו משלם אלא נדיש של היטין וכו׳. בלומ׳ אינו משלם אלא את הנדיש עצמו דהיינו החיטין או השעורין הנדאין ולא הכלים שהיו שם: היה נדי כפות לו וכר חייב וכר. שאף שפטור לרבנן על הטמון בתוך הגדיש חייב מיהא על המחיבר עם הגדיש ונראה ודוקא כשהי, הגדי כפות לו ולא יכול לברוח וכשלא נשרף עמו אדם שחייב עליו מיתה כנין שנישרף עמו עבד שהי‘ סמוך לו ולא כפות והי‘ יכול לברוח אבל כשהיה נם עבד כפות לו ונשרף עמו שנידון עליו בנפשו או שהי‘ נדי סמוך לו ולא כפית והי‘ יכול לברוח ונשרף עמו פטור כדאיתא במה״ג היה שור קשור בגדיש ודלק עמו וכר חייב אם היו מותרי; פטור שנ׳ גדיש וקמה מה אלו מיוחדין שאינן יכולין לברוח יצאו אלו ש־כולין לברוח וע׳ ברש״י ם־א ע״ב ובציון על הרשב״ם שם בתום' כ״ב ע״ב ד״ה והיה ולעיל בפ״נ מ־ י־ב: ומודין חכמים וכר. לא שנאו לעיל מיד אחר מחלוקת ר‘יהודה וחכמים לפי שרצה כר לשנות עניני הגדיש ביחד כמו-שאמר היה נדי כפית לו ובר: הבירה. אולי פירושו כאן רחוב של בתים הרבה וכמו שאמד שדרך וכר להניח בבתים ובן לקמ־ במ״ח גמל וגי' ועובר כרשות הרבים וכר והדליק את הבירה ועי דאם וואהנהויז אין דער משנה לד-ר ארטהור ראזענצוויע צד א׳ ותלמודישע ארכעאלאניע לחכם פראפ‘ קרוים כרך א׳ צד רע״א ולעדן הגיר׳ ע׳ בד״ם ובמד״מ איתא כמו לפנינו אלא שהגי׳ שם ר׳ יהודה וכר כל מה שהיה בתוכי כדלקמ׳ לפנינו ובן שכן דרך והגי׳ שבן א־ת׳ נמי בסדר חמשר ובב' ובדפר נאפר וברי״ף אבל באו"! איתא שדרך ולפי ד״ם גם בכי׳י ה־ ובאר־ז איחא־והיד. בו בלים ר״י אומר ישלם מה שבתוכו והגי׳ והיו בו כלים ודל ק ו איתא נמי בציון פירוש המשדר לרמב־ם ובם‘ ההשלמה וברא״ש אבל בםמ״ג- עשי; ם״ט ובאגודה איתא והיו בה כלים ונדלקו ותחת ישלם אית' בב* משלם וכן הובא בפיאה פ״ו ה״ט והני‘ כל מה איה־ נמי ברי״ף וברא״ש (ובאגודה) והגי׳ או גדיש איתא נמי ברי־׳ף וברא״ש

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.