Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1914-01-01 · 1913 (1914) · page 9

קפ (180) התונם צאן לדיר פרק חמישי וששי] בבא קמא הלכה ז׳ המדליק את הגדיש כר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן א) עיב־כ-א: מודין חכמי׳ לרבי יורן בכליא> גירן שדרכן להטמין. מחלפה שיטת ב1 פיאה פייו הייט רבי יודן. תמןב) הוא אומר פרט לטמון. והבא הוא אמר לרבית יםיטהס“טה'ב1 הטמון. ולית רבי נ)יודן דריש הבא אלא גדיש. לאי זה דבר נאמר י ל^יל ה*4*- גדיש שמשלם כל מה שבתוכו. מחלפה שיטת רבנין. תמן אמרין לרבות טמון. ובא אמרין פרט לתמון. ולא בן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי ■יוק בכלי גורן שדרכן ליטמן. אמר רבי הושעיה בשאין עדים. אבל אם יש עדים כל עיזא מודו על הדא פירוש. ובפיאה שש הובא גדיש ח־טין או גדיש שעורין וכן לקמ׳ בתלמו׳ ד,׳•ד. וא־ת׳ בדפד נאפו׳ ועבד סמיך ונשרף ותחת ומודין איה׳ שם מודים(והועד עליו בשנויי נוסחאות) ותחת שהיא משלם איה־ ברייף שמשלם ואיה׳ שם שבן דרך ובד להניח בלים ובו׳ ובאו־ז אית־ שבחובו שדרך ובו־ להעמיד בבתים?!תלמוד] ר׳ אבהו ובד שדרכן להטמין. בנריש שחייב לשלמן כשהדליקו דבמו שמודין חכמים במדליק את הבירה שכן דרך בני אדם להניח בבתים כן מודין בגדיש לענין בלים שדרבן להטמינן בו ובשה׳־י הגיר׳ ר׳ יודה כאן ולקט,: שיטת. בשה־־י הגיר׳ שטחיה דר׳ יודה ולקמ׳ מחלפה שטתהון דרבנן: תמן. לעבין שבחד. (בפיאה פיו מ••) אימר שהטמון בארץ אין לו שבחה לפי שדורש בשדה (דברים כ״ר י־ט) פרט לטמון כדאיחא בספרי שם פ׳ רפ׳־ג והבא לענין הבערה אומר (בשה׳־י הני׳ או") שחייב על הטמון וסברו כנ־־ק לפי שדורש השדה לרבות הטמון ומתרצין שר׳ יהודה אינו דורש כאן השדה לרבות טמון אלא גדיש דלאי זה דבר נאמר שמשלם בל מה שבתוכו ונ״ק לניו׳ לפ״ו לית רבי יורן דריש הבא אלא גדיש בניחותא ואש נגרום ולית בתמיד. נ׳ למחו־ מלת אלא: חמן אמרין. לענין עכחה כדאיתא שם במשנה ובספרי: לרבות טמון ובא אמרין. בשה׳־י איתא את הטמון ובה אינון אמ׳: פרט לתמון. ציל לטמון: ולא כן וכד ליטמן. ואם כן נם כאן דורש־ן חבמים לרבות טמון בכלי גורן ונ־ לנרד באן להטמין כמו לעיל או לנרד לעיל ליטמן כמו באן והענין נאמר בפיאה פיו ה׳־ט באופן אחר ובבה״גבסוטה פ־־ט ה׳־ב וע־ לעיל צד ב׳: אמר רבי הושע׳ בשאין עדים. שהטמין בעל הגדיש אח הכלים שתובע בתוכו פליגי ר׳ יהוד׳ ותבמים שר־ יהד סובר שהניזק נשבע שהטמין אותן הבלים בנדיש ונוטל כמו הננזל בשבועות פ״ז מ׳־ב וחכמים סיברים שאין בעל הנדיש נשבע ונוטל: אבל אם יש עדים וכד. שבעל הגדיש הטמין אותן הבלים בתוכו הבל מודים שהמדליק