Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1912-01-01 · 1911 (1912) · page 58

für'die Seele Prinzip der Bewegung ist, ähnlich wie die Seele Prinzip der Bewegung ist für den Körper.127) Er verhält sich zur mensch^ liehen Seele wie das Licht zum Gesicht, denn wie dieses erst durch das Licht aktuell sehend wird, so auch die Seele aktuell erkennend durch die Einwirkung jener geistigen Substanz.128V Die notwendige Voraussetzung freilich auch für die abstrakte Erkenntnis bleibt die Erkenntnis der Sinneswahrnehmung. Würde der Mensch nicht wahrnehmen, dass ein und derselbe Körper bald einen grösseren, bald einen geringeren Raum einnehme, würde er nicht zur Kategorie der Quantität gelangen. Ebenso würde er nicht erkennen, dass die Qualitäten Accidenzen, der Körper aber Substanz sei, wenn er nicht wahrnähme, dass der Körper bei allem Wechsel der Qualitäten,, wie der Farbe und der Temperatur, in seiner!Körperlichkeit sich gleich bleibe. In gleicher Weise wäre er nicht imstande, den Gattungsbegriff Mensch zu bilden, wenn er nicht die Individuen A und B mit einander vergliche und das ihnen Gemeinsame,, losgelöst von der Materie des A und B, erfasste. Es sind also die Sinne, die ihn zu diesen allgemeinen Erkenntnissen und zur Bildung abstrakter Begriffe anleiten, und durch den Verstand trennt der Mensch, was das Schwert nicht zu trennen vermag, und durch ihn verbindet er, was keine Kunst zu verbinden vermag.129) Denn Vgl. die Bezeichnung אישים bei Steinschneider, Al-Farabi, S. 245, und Kaufmann, Attributenlehre, S. 203, A. 181, und נימוס, vgl. Falakera, ראשית חכמה, S. 59: ־הערביים קוראים למלאך המוריד הנבואה נימום, Vg1. zdmg. xii, s. 701, A. 3. Unverständlich ist die Bezeichnung קולקידיאה in מנחת קנאות von Jechiel aus Pisa, ed. Kaufmann, s. 67: אבל הוא המוציא הצורות מן הבה אל הפועל נק׳ בלשונם קולקודיא״ה רצוני ניתן הצורות והוא צורה כללית נבדלת, ebenso Deimedigo in נובלות חכמה, angeführt von Kaufmann, das.: והוא נק' בלשון ערבי קולכודיאה ר״ל .הנותן הצורות ז2ב) Em. r., s. 91: ונקראת התחלת תנועת הנפש שכל והתחלת תנועת .הנשם נפש 28ג) Em. r., s. 60: בי אנחנו כבר ביארנו במופת מציאות עצם שכלי נפרד מדרנתו. מן הנפשות האנושיות מדרגת האור מן הראות כי הראות כל זמן שלא יניע האור עליו [אליו.1] יהיה ראות בכה וכאשר הגיע שמו ראות בפועל כן הנפש האנושית וכוי. Der Vergleich geht auf Aristoteles zurück, De anima 430a 14: zai s'31־v 6 piv toioötoc; V0Dq TW TKZVTCZ ׳jflVc3ÖCtl, 6 02 T<0 TCCVTGC TötStV, OK TI', 0I0V TO Cf OK ״ TpOTTOV fetp v.va y.ai to csoj^ ׳Totst tc1 oovccast ovtgc yptou.cctcc ivsp'fsla yfoj|10cTcz. Vgl. Al-Farabi a. a. O., S. 47: s^JÜLj Js£*J| ^Jl JIääj) Jäxj) Ä-JUail \^0|***כ Lo l l J2!)) Em. r., s. 37: ואלה המדרגות לולי הנשם לא יעלה מהשפלה שבהם אל וכו׳ הנה [H. •היותר עליונה כלל וזה כי אם לא יהיה הנשם לא יהיו חוש־ם [החושים המושכלות וכד ובשכל יחלק מה שלא יחלק בחרב ובשכל [H.החושים הדריכוהו על [אל יחובר מה שלא יתחבר באופ מאופני התחבולות.