Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1912-01-01 · 1911 (1912) · page 55

263 Zeitpunkte entweder ruhen oder tätig sein, unmöglich aber wäre es, dass es in demselben Zeitpunkte zugleich ruhe und wirksam sei. Demnach müssten alle Verrichtungen zu gleicher Zeit sich einstellen oder .insgesamt ruhen, während es sich in Wirklichkeit anders verhält und die Funktionen getrennt von einander auftreten, woraus eben folgt, dass sie in verschiedenen Vermögen wurzeln.116) Kapitel 5. Die Denkseele. Ausser den Vermögen der vegetativen und animalischen Seele besitzt der Mensch das Denkvermögen, das zunächst Intellekt der Möglichkeit nach ist und später sich zum Intellekt in der Wirklichkeit entwickelt.117) Die unterscheidende Eigentümlichkeit dieses m) Em. r., ibid.: אמנם ההשגות הפנימיות הנה מקביל כל פועל מהם הוא לא פועל רצוני מקביל נדמה לא נדמה ומקביל נחשוב לא נחשוב ומקביל נזכור לא נזכור ואם כי מן הנמנע [H. היה פועל אחד פועל כל זה היה אס שיפעל ולא יפעול [ואם לא יפעל שיהיה בעת אחד יפעל ולא יפעל יחד ואם היה בעת מה יפעל יתחייב שיפעל כל אלה הפעולות יחד וכד ואם היה לא יפעל חוייב שיבטל מכל זד, יחד וכר, Im Text scheint in Fehler zu sein, denn abgesehen davon, dass nicht klar ist, wozu die Bemerkung von dem kontradiktorischen Gegenteil jeder Tätigkeit für die Beweisführung notwendig ist, fehlt der Beweis für die in der Ueberschrift — siehe oben Anm. 114 — enthaltene Behauptung, dass eine Funktion nicht aus zwei verschiedenen Vermögen hervorgehen könne. Vielleicht ist vor ואם היד. פועל אחד פועל בל זה וכד ein Passus ausgefallen, dahin lautend, dass wenn eine Funktion von verschiedenen Vermögen ausginge, es möglich sein müsste, dass zu gleicher Zeit eine und dieselbe Tätigkeit stattfände und nicht stattfände, wenn nämlich das eine Vermögen ruhe und das andere nicht. Hebräisch: יאם היה פועל אהד יוצא משני בוהות היה אפשר שנדמה ולא נדמה כאחת ונחשוב ולא נחשוב ונזכור .ולא נזכור י1ג) Em. r., s. 31: הבה המדכר והשבל ובו־ ואם יהיה ראוי המזג החיוני לקבל יתרון יותי היו [היה .1] ממנו האדם ולו כל מה שזכרנו מן הבחות ועוד יותר זה הבה המדבר אשר הוא תחלה שכל בכח ואחר יהיה שבל בפועל. Der hier genannte Intellekt שכל und die früher erwähnte Denkseele הכפש האנושית sind durchaus nicht verschieden, sondern bezeichnen bloss verschiedene Entwicklungsstufen. Aus der blossen Anlage entwickelt sich die Seele durchs Erkennen zum Intellekt. Scheinbar steht damit in Widerspruch Em. 1\, S. 45: רכן נאמר באדם שבו בחית במדרגה הכתות הנפשיים [H. צמחיים עליהם [עליהם במדרגה כחיה היוניים ועל החיוניים ילמעלה מהם הכח המדבר. Nichtsdestoweniger ist der Intellekt von der Seele nicht verschieden, sondern es sind bloss zwei Namen für das unentwickelte und das entwickelte Vermögen. Dass im übrigen über das Verhältnis des Intellekts zur Seele eine gewisse Unklarheit herrscht, ist oben S. 125, A. 97, gesagt worden.