Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1910 (1911)
- Date
- 1911-01-01
- Page
- – (sequence 27)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/2720904-2721017--26-2725618- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
קלה (135) שור שננה את הפרד. פרק שלישי נחמישיו בכא קמא רבי יושי במקום אחר הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב כהדא דתניא) רבי אחא גמל האוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מת חייב א) כתובו" ס-בה״א בידוע שוה הרגו. ואמר רבי ינאי כיני מתניתא משלם חצי נוק מן הפרה ובעלר) הוולדות צולה לבעל הפרה רביע. א״ר יוסי זה נותןב1 0מ־־י. מחצ׳ ווה נותן מחצי מה מפקד. מביניהון מתו הוולדות. מאן דמר פירוש. ובכתובו, גרם הרמב־־ן במלחמות שם שלא הלכו למדת הדין לממון(יבשמ״ק שם הובאה הגירסא אין הולבין לממון ולמדת הדין) 5 אלא במיעוט. כלומ־ אלא חששו למיעוט ויותר נ׳ שלא לגרסו וכן ליחא בכתובר וגם האדו לא הביאו אבל בתמים רעים סי־ ם״ח איתא כתב רבי' אפרים דל ומקשי, בירושלמי וכי כל הפירות [הפרות] מפילות נהלך אחר הרוב אומי מחמת נגיחה הפילה זאת אומרת שלא הלכו במרת הדין בממון אחר הרוב אלא אחד המיעוט ז אמר רבי יוסי במקום אחר. בכתובות איתא לפנינו אמר רבי אבון ובדבר אחד אבל הרמב״ן במלחמות שם גרם גם שם במקים אחר: במידת הדין נראה לנרד למידת הדין.* כהדא דתני רבי אחא כלוט׳ בהדא דאמר ר׳ אחא בברייתא (בתום‘ פ״ג ה״ו): גמל האוחר. מזדווג לנקיבה (לפי, רש״י בסנהד׳ ל״ז ע״ב) ובעת ההיא דרכו תמיד ליגוף ולישוך ולבעוט ובכתו׳ איתא שהיה אוח׳ וכן בתום׳ ובאו״ז איתאשהוא: בידוע ובו׳ בארז איתא בידוע הוא ונ׳ שר׳ אחא מודה ברישא דתום׳ בשור שהיה רועה ויצא שור אחר אחריו ונמצא המעה זה שמת אפילו זה מנוגח וזה מועד לנגיחה וכר שפטור ולא בא אלא לחלק בין שור מועד לגמל האוחר לפי שבידוע שזה המית ועדיף משאר רוב ואולי אין תנא חולק על דבריו ולא הובאו בשמו אלא משום שהוא הודיען וע׳ בדרבי המשנה פ׳־ד בלל י״א ובב׳ב פ״ו מ״א ובב• שם צ״ג ע״א. ואמר רבי ינאי ובו׳. שייך לה׳־ב ויש לנח׳ קודם לכן הא דלקט׳ הלכה ב׳ וכן פרה שנגחה את השור כו׳ ודק שיש לגרו׳ אמר רבי יונה שהוא חבירו של ר׳ יוסי ודרכו להגיה משניות ע׳ שביעית פ׳־ד ה־־א פיה דדו פסחים פ׳־א ה־־ב ו״ה פ־׳ב היא וע׳ במבוא הירוש׳ דף ק*א סו׳ ע*א ורשב׳א גרם אמר חני (ובש״ט איחא חנאס משלר וכד: הוולדות. ובן לקט׳ ואולי הורגלו להשתמש בלשון רבים וולדות אבל ברשב׳־א איתא ובעל הולד: עולה נ׳ שציל מעלה: רביע. ממה ששילם: איר יוסי זה וכר. הגי׳ כנ׳ משובשת ע״י אשגרת לשון דלקמן ואולי יש לנרד זה נותן מחצה וזה נותן רביע ופירושו בעל הפרה נותן מחצה של תשלומי חצי נזק לניזק ובעל הפרה נותן מספיקא רביע של תשלומי חצי נזק לניזק והניזק מפסיד שמינית וכמו שמבאר אביי בב׳ לפי פירוש הרגיל: מה מפקד. מביניהון אף שהנפקותא ברורה דלר׳ יוסי הניזק מפסיד שמינית ולד׳ י׳ אינו מפסיד מ׳־מ מהדר למצוא עוד נפקותא כמו בשבועות