Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 21

קם* (141) •דוו שור שננה את הפרה פרק שלישי(חמישי) בבא קמא רבץ בעט משלם נזק שלם דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים על השן ועל הרגל חייב. על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה ועל הדחייה תם משלם חצי נזק. מועד משלם נזק שלם מן העלייה. רב*1 יהודה בשם שמואל הלכה כרבי. א) ב׳ מ¬ רב זעירא אמר הלכה כרבי. אמר רבי ירמיה הכל מודין בבית שהו׳ פירוש. נאמרו ארבעה כללות שהי׳ ר- שמעון בן אלס־ אומר בנזקין באופן אחר ולא נאמרו משמו של ר מאיר והם מסכימין עם דעת החכמים בתום׳ ובבריי׳ שלפנינו*) ובעמו של ר־ מאיר כאן מפני שסובר כנ׳ שהמזיק אינו משלם חצי נוק על הקרן אלא ברשות הרבים שרשאי להכניס שמה שורו בכל אופן ולא ברשות הניזק כדאיחא בתום־ סוף ס־א שור המזיק ברשות הניזק כיצד ננח וכו׳ ר׳ מאיר אומר משלם נזק שלם ואפילו אם נטל רשות מן הניזק בתנאי שישמרנו בעצמו כדאיחא בתום׳ פ־ד ה׳־ח כנוס שורך ושמרו וכו׳ היזיק ר׳ מאיר אימ׳ משלם נזק שלם וכו׳ ולא החצר שאינה לשניהם אע״פ שפטור בה על השן ועל הרגל לדעתו ואין לחייבו בנזק שלם מקל וחומר דשן ורגל שאמר ר׳ טרפון בפ״ב מ־׳ט וטעמא דפטיר על השן ורגל בחצר שאינה לשניהן איתא לעיל פ״א ה״ב: וחכמים וכו׳ חייב. בנזק שלם ואולי יש לגדו׳ כן בפירוש או משלם נזק שלם וטעמן איתמר לעיל פ׳־א ה׳־ב? ועל הדחייה. כנ׳ שניתוספה בתלמוד כשהשתמשו בשם דבר בלשון נניחה וכו־ וע׳ לעי׳ ם*א ה׳־א וליתא בתום׳ פ־׳א ה־ט ופ״ד ה״ח וט׳ן תם משלם חצי נזק. לפי שסברו שאין חילוק לענין קרן בין רשות הרבים לשאר רשויות חוק מרשות המיוחדת למזיק ז רב זעירא וכו׳. נ׳ שצ-ל רבי זעירא ונ־ק לפי סדר הדורות שחפר שם אמורא נאו אמוראים! שאמר ר׳ זעירא משמו ואולי צ״ל במקו׳ אחד הלכה כרבנן תחת הלכח כרבי ובב׳ מ״ח ע*ב איתא רב אמר הלכתא כת־׳ק ושמואל אמר הלכתא כרבי וע׳ בד״ם שפז שהוא אומר לו. כשנתן לו רשות להכנים5 •1 ודברי ההערה שם ד• כללות שאמר ר• שמעון בן אלעזר משום ר׳ מאיר סיתרין לכל הלשונות ברייתא דתוס" פ״ה וכף אינן מדוייקין והי• צ״ל שאמר ר" שמעון בןאלע' משום ר"מאיר לסי הברייתא דר• הושע• והמכילתא סותרין וכף. ויש להעיר על הגהה המושכלת של ב׳ ס״״מ שהביאה ב• נת״״י וב׳ ים" עיני" לב" מ״ח ע״א הסכים עמה שיש לגרף בתום" וכאן הכניס שור וכד ברשות ובא שור ממקום אחר נגח וכו" אכל ק" להגיה התום" והירוש" ועוד תקשה לפ-ז למה לא הובא דין דהכנסה לחצר שאינה לשניהן שלא ברשות לענין קרן כמו לענין שן ורגל ועוד דאם כן הכל מודים כאן דבחצר שאינה לשניהן פטור על השן ורגל ובתוס" לעיל פ״א ה״יט איתא כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם על השן ועל הרגל משלם נזק שלם וכו" ומה שהקשה ב" ם״*מ על הגי" שלפנינו דאם שלא ברשות ליכא למ״ד דמשלם קרן נ״״ש בלשון זו אינו מובן דבפירוש איתא בתוס" שם ו" אלעזר ור" שמעון אומ" ר" טרפון אומ" על הכל משלם מק שלם וכר אלא דשם ניחא בפשיטות לפי הכלל שהוזכר לעיל דכל מקום שאין רשות לא ולא אה וכו" משלם על השן ועל הרגל נזק שלם ואם כן משלם לר׳ ־טרפון על הקרן מק שלם מקי״ו דשן ורגל מה שאין כן הבא לסי מה דאמרינן שפטור על השן ורגל מקצר שאינה לשניהן.