Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 17

קמה (145) שור שננה את הפרה פרק רביעי נחמימיו בבא קמא הלכה ו׳ שור שהיה מתכוין כוי. שור שהיה מתכוין לחבית האא) אם היה מתכוין לאשר. חייב. ולא שנייא היא בין שהואמתבוקא)0מ»ט להכות את האשד, בין שנתכון להכות חבית ולמה תנינה הבא. אמ׳ פירוש. משילדה הלא בכלל שומא זו נם כן דמי נזק ודמי נזק הן לאשד, ולא לבעל ואולי יש מקו׳ ל1מ׳ שרשב״ג השיב שתי תשובות על דברי חכמים אחת שבכלל שומא זו לדבריהם דמי נזק הן והן לאשה ועוד שמשהאשה יולדת היא משבחת ולכן אמר שמין את הוולדות כמה הן יפין ונותן לבעל ואם אין הבעל נותנין ליורשיו ונותן נזק (וצער) לאשה ואם אין האשד. נותן ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור כדאיתא בבריי׳ בב׳י) והצעת משנתינו איננה שלימה לפנינו ווכר לדבר שבבריי' השניה בב׳ מ״ט ע״א איתא אמר רשב׳־ג וכי אשד. למי שיולדת משבחת ואין לעצמה בשבח ולדות כלום אלא שמין נזק בפני עצמו וצער בפני עצמו ושמין אח הולדות ונותנין לבעל ושבח ולדות חולקין**) ולענין הנירם׳ ע׳ בד״ם ובמד״מ (וברי״ף) איתא מתכוון ושם אית׳ ולדות וכן בשאר המקומות כר חו׳ן מאגודה ותחח שור ובר והכה אית׳ באדז ונגח והני׳ אדם אית׳ במד־־מ ובדפר נאפו׳ וברי׳־ף (ורא״ש) ובאדז ובאגודה אבל בסדר המשניות ובב׳ איתא ואדם ותחת אדם שהי׳ מתכוין אית׳ באגודה שנחכוין ותח׳ ~ משלם דמי אית׳ חייב בדמי והגי׳ כמה היתד. ובו׳ וכמה היא אית׳ נמי במד־־מ ובאו": אית׳ כיצד משלמין,,. במד. היא ... וכמה היא והני׳ משלמין אית׳ נטי בם׳ ההשלמה והגי׳ יולדת היא משבחח אית׳ נמי בילקו׳ ובאו־׳ו אבל במד״ט אית* יולדת משבחה והגי׳ ונותנין איה׳ נמי במד״ם ובאו־ז ותח׳ ואם אין לה בעל אית׳ בילקו׳ ובאו־־ז אין לה בעל ובאגודה ואם אין בעל ותח׳ ליורשיו אית׳ במד־׳מ ליורשים וכן בילקר ובא"!• ליורשין ובמד״מ א־חא אח״ב ואם היתד. שפחה... פתור מדמי ולדות ז 1תלמ1יד| שור וכר. ולא שנייא היא וכר. נ״קשצ׳־לושנייאהיאופי׳חנןשור שהיה מתכוין. לחבירו ובו. פטור ומשמע הא אם הי׳ מחכוין לאשה הוא חייב ולמה וכי שינוי וחילוק יש בין שהוא מתכוין להכות את האשד. וברז בין שנתכון. נ׳ לגרר ובין שהוא מתכוין וכן יוצא משרי׳ הירו׳ז תנינה הבא. בשרי׳ הירו׳ הבה ונ*ק •) וי״ל שהמאמרים ואם אין הבעל נותנין ליורשיו ואם אין האשד! ובד הם דברי המסדר ולא דברי רשב״ג. •*1 דברי רשב״ג אם כן משהאשה יולדת היא משבוזת שנו מ׳ והבינו כבר תנאי הברייוזות באופנים שונים תנא דבריי׳ ראשונה שם שנה משהאשה יולדת משבחת ופי׳ ובי אשה משבחת קודם שתלד יותר ובו׳ והלא אשה משבחת לאחר שתלד יותר ומי ותנא דב1יי׳ שנייה שנה «׳ למי שהאשה יולדת היא משבחת ופי׳ בתמיה וכי למי שיולדת ומזכה הולדות מזכה נמי השבח.