Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 16

המו(146) שור שננה את הפרה פרק רמי נחמישי! בבא קמא א>נ׳שם. אבא בר רב חנה בניך) מתני׳ הא דבתרה אדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשד. ויצאו ילדיה משלם דמי וולדות. תני האומר לחבירו שפחה וולדנית אני מוכר לך בניה משביחין אות־. u שמות כ״א כ״ב רבן שמעון בן גמליאל אומר קוטיזבי היא זו. כתיב« בי ינצו אנשים u מכיל- פיח ס ונגפו אשד. הרה ויצאו ילדיה אבאנ) יוסי בן חנן אומר במשמע שנאמי ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה. מה ח״ל הרה מגיד שאין מתחייב עד שיכה במקום עוברה הא אם הכה על כף ידה או ח שמו־ ®c על כף רגלה פטור. כאשר׳־) יושת עליו בעל האשד. שומעני1־•* אף הפ*טה*כ?טמ«״על פי שאין ההריון שלו תלמוד לומה הרה. מגיד שאין משלם אלא לבעל ההריון. רבי עוקבא שאל בא על אמו בא על אחותו אף הוא בעל הריון הוא. תלמוד לומר בעל את שראוי ליקרות פירוש. לג׳ חנינתה הבין: אבא בר רב חנה, יש להסתפק בגי׳ ובשה־־י רב אבא בדיה . בנין מתני׳ ובו־. ע״י שרצה לשנות זו שלאחי־יה אדם שהי׳ מתכוין לחבירו וכר שנה נם ברישא לשון כזו: תני האומר ובו׳. נ׳ שחכמים הבינו דברי רשב״ג שאמר משהאשה יולדת היא משבחת שר־ל שהאשה משילדה שוד. יותר כשהיא לבדד. מהיא עם כיבודה קודם לידתה וכמו שהבינם תנא דבריי׳ ראשונה בב׳ ולפיכך השיבו והייי האומר לחבירו שפחה וולדנית והיינה מעוברת או שאינה עקרה אני מוכר לך מזכיר וולדנית לפי ששור. יותר בעבור שבניה משביחין אותה והשיב קוטיזמי ובו׳ כדמפורש לעיל למשנה: (משביחין בשה׳־י איחא משבחין ותח׳ קוטיזמי איח׳ קוטזמי c ממשמע ובו,. באו״ז סי׳ ל״ו הועתק כתיב כי ינצו וכו׳ הרה אבא יוסי בן חנן אומר ממשמע שנאמר יצאו ילדיה שומע אני שהיא הרה מה ת״ל הרה אלא שאם הבה על בף ידה על כף רגלה על ראשה ועל אחד מאבריה שמענו שהוא מיחייב ח׳־ל הרה מגיד שאינו חייב עד שיביה במקום עוברה. כאשר ישיח עליו בעל האשד. שומע אני וכו׳ ר׳ עקיבא שאל וכו׳ אף היא בעל ההריון תיל בעל את שראוי לקרותו בעל יצאו אלו שאינן ראוין לקרותן בעל ובכה״ג איחא בשד,"י כתוב כי ובו׳ ויצ׳ יל׳ אבא יומה וכו׳ שמענו שהיא הרה ומה חל׳ לו׳ הרד. א.. על כף ירה על כף רנלה על ראש .... אבריה שמענו שהוא חייב תל׳ לו׳... . מתחייב עד שו... במקום עוברה. א ... בעל הא׳ שו... אפעלפי שאן.... הרה מגיד ש ... שלם אלא לבעל ה ... שאל וכו׳ אף ... הוא ת׳־ל לו׳ מי שהוא ראוי לקר ... אילו שא .. ראויים ליקרות בעל ובקונטרס אחרון של ילקוט דפו׳ שאל׳ ר׳ קפ׳־נ אית׳ כאשר ישיח שומע אני וכו׳ ת־ הרה שאינו משלם ובו׳ ר׳ עקיבא שאל וכו׳ אף הוא בעל ההריון ת״ל בעל איש הראוי לד, להיות בעל׳ יצאו אלו שאינן ראוין להקראות בעל ובתוספו׳ מ״נ ע׳־א ד־יה אפילו הועתק בעי ר׳־ע בא על אמו ובו׳ יכול אף הוא בעל ההריון ח־׳ל בעל אותו שראוי לקרות