Mannheim
Compact Memory

Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 11

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
Volume
1910 (1911)
Date
1911-01-01
Page
– (sequence 11)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
73% known words query
IRI
…/2720904-2721017--10-2725602
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

קנא (151) שור שננה את הפרה פרק שלישי נחסישי] בבא קמא ט׳ בורא) של שני שותפין ועבר עליו הראשון ולא כיםהו>0מדד,־נשם השני ולא כיסהו השני חייב. כיסהו ב) הראשון ובא השני ונילהו" תום• ס-ו ה-י מכילתא ס- י״א ם׳ ולא פירוש. שם מלח או ובדפו׳ נאמר ליחא מלת או וליחא מלת אחר ותחת ופתחו לרשות היחיד איתא ופתחו ברשות היחיד ו«׳ בדים ובתום׳ פ״ו Tn איתא חפר בי־שוח היחיד ופתח ברשות היחיד יש לו רשות וכר ברשות הרבים ופתח ברש׳ הרב׳ וכו׳ ברש׳ היחיד ופתח לרשות הרבים ובו׳ ברש׳ הרבים ופתח לרשות היחיד אפילו הוא של רבים פטור ר׳ יוסי וכו׳*) וכן איתא בבריי׳ בב׳ נ׳ ע׳א החופר בור ברה׳י ופתחו לרהיי פטור ובמה׳־נ שם איתא יכול כרה ופתח ברשותו יהא חייב תיל וכו׳ הא אינו חייב עד שיחפור ברשות הרבים או יחפור בישותו ויפתח לרשות הרבים וק׳ לפי זה ני׳ הספרים במשנה ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד.... חייב וב׳ דוחק מאד לומר שמשנתינו מיידי בשהפקיר היחיד רשותו ע׳ בב׳ נ׳ ע׳־א וברש׳י ז״ל ואולי יש לומר שעיקר נידפת המשנה היא החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים ברשות הרבים ופתחו לרשות הרבים נברשות היחיד ופתחו לרשות היחיד] אחר חייב (וע׳ על לשון החופר ברה־׳ר ופתחו לרה־׳ר תופפו׳ דף מ״ט ע־׳ב דיה ודר) ופי׳ לרשות היחיד אחר היינו של אחד ואולי באה הגי׳ ברה־ר ופתחו לרשות היחיד ע״י אשגר׳ לשון המשנ׳ פ׳־ג מ״ח אבל ק׳ להגיה כל כך ולגת׳ החופר בור ברה״י ופתחו לרה־׳ר ברה׳־ר ופתחו לרה״ר חייב ברה׳ר ופתחו לרה־׳י ברה־׳י ופתחו לרה״י (שלו) פטור אף שנאות׳ לפי התום׳ שהוזכרו בה ארבע בבות הללו ולענין שאר גירסאו׳ ע׳ בד׳־ם ז ט׳. בור, ע׳ על הסדר לק׳ במאמר כיסהו כראוי: של שני שותפין. כגון שחפרוהו ברשות היחיד ופתחוהו לרשות הרבים או שחפרוה ברשותן ופתחוהו לרשותן והפקירוה והיינו שנחנו רשות להלוך בה אדם ובהמה ולא הפקירו בורן ולא כפוהו ונפלה לתוכה בהמה•) וע׳ בתלמוד: ועבר עליו הראשון ולא כיסהו וכו׳ השני חייב. ק׳ למה לא יהי׳ שניהן חייבין כיון •1 בתוס' שם איתא חפר בור ברשות הרבים ופתח ברש׳ הס אפילו הוא של רבים חייב עד שימסור לרבים איזו (ובס ווילנא איזה) הוא בור שאמרה תורה ונ׳ שצ״ל הה הוא בור שאמרה תורה וע׳ בב׳ מ״ט ע״׳ב ואחר כן איתא שם חפר ברש׳ היחיד ופתח ברש׳ היחיד יש לו רשות וכו׳ ברש׳ הרבים וכף אין לו רשות לחפור וכו׳ ברש׳ היחיד ופתח לרשות הרבים יש לו רשות לחפור ואין לו לו רשות לפתוח וכו׳ ברש׳ הרבים ופתח לרשות היחיד אפי' הוא של רבים סטור ונ״ק לגרף ברש׳ הרבים ופתח לרשות היחיד [אין לו רשות לחפור ויש לו רשות לפתיח חפר) ברשות הרבים ופתח לרשות היחוד אפילו הוא של רבים פטור. וע׳ תוספתא משנה וברייתא למו״ר מ״ש צוקערמאכדל ח״ב צד כ״ה. *״1 ויש לומר שר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא לא נחלקו בברייתא בב׳ מ״ט עיב אלא בפירוש המקרא אבל שניהם סוברים שבין החופר בור ברה״ר ובין החוסר ברשותו והפקירה ולא הפקיר בורו חייב.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.