Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 8

קנד (154) שור שננה את הפרה פרק רביעי וחמישי! בבא קטא השני ולא כיסהו השני חייב. רבי בא בר ביזנא רבי יסא בשם א1נ>נ*«ג ר׳א> יוחנן נותנין לו שהות לכרות אחי׳ מן הלבנון. אית בה לחומרא. ואית בה לקולא. פעמים שסמוכין ללבנון. פעמים שרחוקין ללבנון. כיסהו כראוי. עד היכן כיסהו. ייבא כיי ם ב״ב ם-ג ם־חדתנינן0 תמן בדי שתהא עגלה מהלכת טעונה אבנים. אמר רבי סעודיטפיא היא פירוש. בור של שני שותפין וכו׳ והיא פיסקא דמתניתין והובאה ככר לעיל ונכפלה כאן: רבי בא בר ביזנא רבי יסא. ברשב־־א דף! קפ״ו ע׳־ג הובא רבא בר בינא ר׳ יוסי וכר ובשמ-ק לדף נ״ב ע*א רבה בר בינא ר׳ יוסי וכר והני׳ בר ביזנא כל משובשת ולא ראיתי שהובא ר־ בא בר ביזנא עוד במקו׳ אחר בסה־־ד דפו׳ ווארשא דף י־־ז ובמבוא הירוש, דף ם־׳ו ע־־א: נותנין לו שהות לכרות וכר. ברשב־א שם איתא נותנים לו שהות בדי להביא לו ארזים מן לבנון אית בה לקולא ואית בה לחומרא פעמים שהן סמובין ללבנון פעמים שהן רחוקים מן לבנון ובשמיק (בשם הרשב״א) נותנין.... להביא ארזים מלבנון... שהם .... שהם רחוקים מלבנון והגי׳ בדי... הן... נמצאה בשה־׳י ואם נגרום שסמוכין.. שרחוקין או שהן סמוכין.. שהן רחוקים והיינו השותפין יש לנרד כל נמי נותנין להן שהות וגרסינן שניהן חייבין ופי' נותנין ייהן זמן בדי להביא ארזים מלבנון לכסות בעצן את הבור כסוי חזק ועד שלא עבר זמן הזה פטורין. ואם נגרום השני חייב .. נותנין לו שהות ל לגרר נם בן שסמוך .. שרחוק או שהוא סמוך .. שהוא רחזק ולפי נירפא זו אולי קאי על המאמר כיסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כיסהו השני חייב ומפרש התלמוד שיש בנתינת זמן הזה פעמים חומרא ופעמים קולא כי לפעמים הן סמובין ללבנון והזמן קצר ופעמים רחוקין מלבנון והזמן ארוך אבל נ׳ שלקולא נאמר: כיסהו כראוי. היא פיסקא דמתניתיןז עד היכן כיסהו. ברשב־־א שם ובשמ-ק לדף נ־ב ע״ב (בשם הרשב׳־א) איחא עד היכן כראוי וכן ל: ייבא כיי דתנינין תמן וכו׳. בב׳ב סוף פע אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים כלוט׳ בשקרקע רשה־ר חזק בל בך שתוכל להלך עליו ענלה טעונה אבנים וכן כאן כיסוי הבור צריך להיות חזק כל כך וגי־ הרשב״א עד היכן כראוי כדתנינן תמן כדי שתהא מהלכת ענלה טעונה אבנים ובשמ״ק איתא עד היכן כראוי בה נייבה] כדתנינן חמן בדי שתהא מהלכת וטעונה אבנים (וע׳ במ״מ לה׳ נ*מ פ׳ י׳־ג ה׳ כ־׳ס והגי׳ טמונה בב־ב איתא ברסו׳ נאפ׳ כמובא בד״ם שם ובמר׳מ ובה־׳ג ד״ב צד תי״ז איתא בפעם ראשונה טעונה ובשניה וטעונה ובד־׳וו פעמים וטעונה ובאגודה טעינה ובביכורים ם־א ה־׳א איתא וטעונה ובן העתיק ר׳־י בן מלכי צדק שם וב6י׳ ד־׳ש