Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1911-01-01 · 1910 (1911) · page 7

קנד.(155) שור שננה את הפרה פרק רביעי 1חםישי1 בבא קמא ינאי לתוכו בין שלפניו בין שלאחריו פטור. חוצה לו לפניו פטור לאחריו חייב. נפל לתובוא> שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרמיזס יזו» ®ם זד' חייב על הבהמה ופטור על הכלים. שמואל0 אמר בשהתריפו מה-נ^שם* מחמת אוירו. אבל אם נחבט בקרקעו חייב. רבי ירדיג? וריש לכרעום”0מג תריהון אמרין אפילו נחבט בקרקעו פטור דרך נפילה פטרה תורה. ונפל° שמה שור או חמור שור ולא שור. בבליי‘ חמורילא דזמורנ1טכילי.ם«ז*ג בכליו. שהיה ביין מה אם בור° נזקין שפטור P המיתד׳ חייב עלד^ל^ז הכלים. בור של עשרה טפחים שחייב על המיתה אינו דק שיהא חייב על הכלים תלמ׳ד לומר ונפל שמה שור או חמור. פירוש. הועתק טנלה טעונה אבנים מהלכת ובפי׳ הרא׳ש (בם־ פי שנים) עגלה מהלכת טעונה אבנים 5 אמר רבי ינאי וכר. קאי על המאמר נפל לפניו מקול הכרייה ונ׳ לניר לתוכו בין לפניו ובין לאחריו חייב חוצה לו לפניו חייב לאחריו פטור ובשמואל בב׳ נ־־נ ע״א וכן הגיהו כבר מהרא״ף וב׳ נדי והסכים עמהם ב׳ יפ׳־ע ורידב־ז וכן היא בתום׳ פ־ו ה׳ י־נ ובמכילתא שם*) ובבריי׳ ראשונה בב׳ שם וכן משמע ממה־׳ג דאיתא שם ונפל שמה עד שיפול דרך נפילה פרט לשור שהרתיע מתוך הכרייה וחור לאחוריו ונפל: שמואל אמר בשהתריפו וכר. אולי יש לפרש (כמו שהובא כבר לעיל צד נ׳) רשמו׳ אמר הא דפטור על הבלים היינו בשהתריפו שור וחמור ונטרפה דעתן מחמת אויר והבל הבור ומתוך כך נפלו טל צדיהן ואחוריהן ונשתברו הכלים שעליהן דלפי שלא נשתברו־ הכלים עיי הנפילה למר והחבטה בעצמן אלא ע״י טירוף דעתן של שור וחמור מחמת הבל הבור פטור עליהן אבל את נחבטו הכלים כשנפלו לבור מיד בק־־קעו ונשתברו מחמת הנפילה והחבטה עצמן חייב עליהן ור׳ יוחנן וריש לקיש אומרין דאפילו נשתברו הכלים בבור ע״י שנפלו ונחבטו מיד בקרקעו פטור עליהן לפי שהתר «זרה עליהן כדלקמן בשנפלו דרך נפילה והיינו שנפלו ונחבטו מיד ונ׳ שצ-ל ונחבטו והרשבדא ״) ובהעתקת כי״מ וכי״א איתא ונשל.. כדרך הילוכו(תחת בדרך שבדפוס) מכאן(ובכי", א מיכן) אמרו כסל. לסניו וכס וכדרך הילוכו היינו לסכיו אבל כשהרתיע לאחור וכסל בבת ראש לאחריו סטור וכשנפל לבור אין חילוק בין אם כסל לפניו כדרך כסילה לכסל לאחריו בבת ראש או בין אם כסל לסניו על סניו לנפל לאחריו על גבו ורב (ע" בב׳ כ-ב ע "ס פליג וסבר שלפניו היינו על פניו והיא דרך נפילתו ולאחריו על גבו תה וזה בשנפל לתוך הבור(ואולי יש לומר שלא חילק בין נפל על פניו לנפל על נבו אלא כשנפל מקול הכרייה אבל כשנפל ע״־י שהגביה רגליו לאויר בור הפתוח לא חילק ביניהן ותרווייהו דרך נפילה היא ודוחק היא ועי" ברשיי נ-ב עייא וברשבי״א קפי״ו ע״ד ד"ה אלא) מיהו לשון המכילתא אבל בבור בין לפניו ובין לאחריו חייב וכן בתוס" ובבריי" בב"(יכאן) נ" ק לפרש דהיינו בין שנפל על פניו ובין שנפל־ על גבו אלא שעיקר המאמר של נפל לפניו מקול הכרייה יש לפרש באופן אחר וכשמואל בב" נ״״ג עי״א ועי" לעיל צד נ" בהערה ובנת-י אבל ק" למה י" חייב בשכסל חוץ לבור מקול הכרייה מאי שנא מהא דתכיא בתוס" שם ה" ט-ן המבעי ת בהמת חבירו סטור מדיני אדם וכו" וע" בב" שם.