Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1908-01-01 · 1908 · page 32

קב (102) שור שנגח פרק שלישי(רביעי) בבא קמא שור שנגח ארבעה וחמשה שוורין בו,. אמר ר' ינאי בא עליו רבי מאיר משני צדדין. מה נפשך שלך הוא תניהו לי: אינו שלך א) לל,׳ ה־י וע׳ תניהו לי שאגבנו. ולא כן אמרא) רבי לעזר שמירת נזקין בשמירת ב) ל^“אה״ב קניין. אמר ליה רבי יורן ומפתה לו לנזקיו ואינו אלא כמשכון בידו. " תום׳ פ-ה ד.״אומה ביניהון רבי יוחנן אמר הקדש» ביניהון. על דעתיה דרבי יורה **־»׳*•*־» מקדיש הראשון. על דעתיה דרבי מאיר שניהן מקדישיןאותו. הוקיר פירוש. העתיק משנת ר׳ שמעון שאינה מסכמת עם דברי ר׳ מאיר כצורתה ובדומה לוו במדות פ״ה מ״ד <ע' במאמר צווייטער בעריבט איבער דיא האכשולע ובו׳ צד ב״נס, ולעני ן הני׳ במשנתנו ע׳ בדים ואיתא במשל ד׳ נאפו׳ זה אחר זה זה אחר זה וכן היי בלהגי, במד־מ אלא שהסירה שם תיבת זה קודם אחר ב־ והתיבות יש בו מות' יחזיר לשלפני פניו נם שם ליתנהו והגי׳ האחרון אחרון איתא נמי בד״נ (ושם איתא ור׳ ישמעאל או׳ שור ובו׳ שננח לשור אחד וכו׳ אין הנבילה ובו׳) והגי׳ דינרי איתא נמי במד״מ ובמשנה כ־י ששייבה לר׳ דוד קויפמאן(ותסמן ע־׳י ב״י רד״ק ע׳ מ־׳ח לשנת ל׳א צד קנ׳־ח) ובר־׳ח וברי״ף ובאגודה ובם׳ העיטור ח״א אות שי״ן אות שני שיתוף <ד׳ לעמבערג דף י״ד ע־יד) הובא מירוש׳ כתובו׳ פ״י ה״ד חזר וננח שור שוה מאתים האחרון נוטל מאה ושלפניו המשים ושנים הראשנים דינר דינר של זהב ולפנינו איתא שם שור אהד ... מנה ... חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב:!תלמוד] אמר ר׳ ינאי בא עליו ר׳ מאיר משני צדדין וכו'. הרמב״ן במלחמות נר׳ בא עליו ר״מ בשני דרכים אם שלך הוא תנהו לי אם אינו שלך תנהו לי שאנבנו ממנו לא בן אמר ר־׳א שמירת נזקין כשמירת קנין אמר רב יורן נמסרו לו לנזקיו ואינו אלא במשכון ואולי יש לגרו' בכהי׳ג תני אמר ליה רבי יורן נמסר לו לנזקיו אינו אלא כמשכון בידו אמד ר׳ ינאי בא עליו ובו׳ תנהו לי שאגבנו ממנו ולא כן אמר ר׳ לעזר דברי ר' יורן שמירת נזקין כשמירת שומר שכר (ע׳ לקמ׳ ה״י) ומה ביניהון וכו׳ ופירושו ר׳ יהודה התנא כדמוכח מלקמן אמר ליה לר׳ מאיר הסובר שישלם לאחרון ואם שור שוד, מאתים נגח שור שוד, מאתים וחזר וננח שוד שוד, ארבע מאות זוז האחרון נוטל את השו־ והניזק הראשון אינו נוטל בלום למה יהא הניזק הראשון חייב לשלם לאחרון אף כשהזיק השוד ברשותו ובי נמסר השור לראשון בעד נזקיו שיהא כשותף בו וחייב הא אין השוד אלא כמשכון בידו שלא יהא נשמט ממנו ואינו כבעליו להתחייב בתשלומי חצי נזקו ועלה אמר ר׳ ינאי בא עליו ר׳ מאיר בלומר הניזק השני אליבא דר׳ מאיר משני צדדין (או בשני דרכים) ואומר לראשון אם שלך הוא וקניתו לגבות ממנו תנהו לי שאתה שותף בו ואם אינו שלך אלא כמשכון בידך הלא הוא לבעלו הראשון ותנהו לי שאגבנו ממנו דהאי תורא דאזק! מיני׳ משתלמנא ומיהו ר׳ יוחנן לקמן סובר דלר' מאיר ניזק הראשון כשותף הוא ומקשינן ולא כן אמר ר׳ לעזר לקמי דדי שלדברי ר׳ יהודה חייבין הבעלין לשמור הנזקין כגון שור תם באותו אופן ששומר שכר חייב לשמור ואם בן נהי שלר' יהודה שור הנמסר לניזק אינו אלא כמשכון בידו מ*מ הוא חייב לשמור משכון בזה כשומר שכר (ע, ב״מ פ״ו מ״ו וז׳) ואם שמרו כן אין כאן חיוב משום תשלומי נזק כלל ואם לא שמרו כן אף שאינו חייב עליו כשהזיק שור אחר משום שותף חייב עליו משום שומר שבר ומה ביניהון בין ר׳ מאיר שמחייבו משם שותף ובין ר׳ יהודה שמחייבו משום שומר שכר ואמר ר' יוחנן הקדש ביניהון שלר׳ יהודה שאמר שאינו אלא כמשכון בידו של ניזק הראשון(כלומ׳ הבעלים) יבול להקדישו לבדו אבל לר׳ מאיר צריכין שניהן להקדישו שי׳ מוקדש (ע׳ בתום׳ פ״ה היא זבבריי׳ בב׳ ל״נ ע״ב ולפי הב׳ שם ל״ג ע״א וליו ע״ב יש לפרשו