Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1908-01-01 · 1908 · page 25

קט (109) שור שנגח פרק שלישי(רביעי) כבא קמא שהוא מועד לו משלם נזק שלם. ולמין שאינו מועד לו משלם חצי נזק. אמרו לפני רבי יהודה הרי הוא מועד בשבתו׳ ואינו מועד בימות החול. אמ׳ להן בשבתו׳ משלם נזק שלם ובימות החול משלם חצי נזק. מאימתי הוא תם משיחזור בו שלשת ימי שבתות. הלכה ב' שור שהוא מועד למינו כו׳. מכיוןא) שהרג אדם א) 3> ב׳ מ׳ אחד אינו מועד. רב אמר בשהרג שלשה גוים. רבי יוסי בן חנינה פירוש. מועד לכך ומפרש רש״י דל לפי שהוא כטל ממלאכה מחוז דעתו עליו(יע׳בתלמו׳) מה דינו: בשבתו׳ משלם. כלוט׳ כשמזיק בשבתות משלם} מאימתי הוא תם. לדברי ר׳ יהודה שאמר לעיל בפ״ב ה״ו שמועד נעשה תם כשיחזור בו שלשה ימים(♦ ולענין הגירם׳ ע׳ בדים ובמד׳־מ הגי׳ כמו לפנינו אלא דאיתא שם אמרו לפני ר׳ עקיבה והרי הוא והגי׳ הרי הוא איתא נמי באדו וברשב׳־א ובתום׳ ר׳ פרץ ובאו״ז איתא אח שהוא מועד לו משלם .... ואת שאינו מועד לו... אמרו לפני ר׳... לשבתות ואינו מועד לימות החול ... לשבתות משלם... אימתי הוא ... שלשה ימי: נתלמודן מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד. נ׳ שצ״ל אינו מומת בתמיה וכן ניק שאין מקום הענין כאן אלא לקמן בדדו דתנן שור שנגח את האדם ומת מועד משלם את הכופר וכו׳ ומקשה איך איפשר שיהא מועד להרוג אדם דמכיון שהרג פעם אחת כבר מומת עליו כמו שמקשה בב׳ מ״א מ״א מל משנה זו אבל מל משנתנו דתנן מועד לאדם אין להקשות כנ׳ דיש לומר דמיירי במועד לחבול אדם וכדתנן לעיל פ*נ היי וכן שני אנשים שחבלו זה בזה וכו׳ אדם במועד ומועד באדם וכו׳ ומיידי במועד לחבול אדם דמומד לבהמה אינו מועד לאדם ומשני רב אמר וכו' ר׳ יוסי בן חנינה אמר בשרדף שלש רדיפות אחר בני ישראל והן ברחו וניצולו} *) בן נראה לפרש המשכה לפי, הצעתי,» לפנינו אבל ק״ק שמלשון הברייתא בב׳ שם סומכוס אומר מועד לאדם מועד לבהמה וכו׳ משמע קצת שתנא דמשנתכו שנה מועד לאדם איכו מועד לבהמה ולשון אינו מועד היא נשוא המאמר ולא תנאי ויש לשנות לפ״ז בכל מקו• במשנתנו אינו מועד תחת ואינו מועד וכמו שאמר רב ספא שם אינו מועד תנן וכן איתא בתום, פ״ד ה״ה אמ׳ ר' יהודה מועד לשבתות אינו מועד בימית החול אבל אם נשנה במשנתנו כרב ספא שור שהוא מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם אינו מועד לבהמה מוע׳ לקטנים אינו מועד לגדולים וכו׳ תקש׳ קושית רב אשי ורב ינאי ורבינא ע" בד״ס] דהיאך נפרש לפי זה סוף המאמר למי שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו׳ וסיפא דמתניתין אמרו וכו׳ הרי הוא מועד בשבתות ואינו מועד בימות החול אמר להן וכו׳ ואולי יש מקום לומר שהמשנה. נשנית מעיקרא בלשון שור שהוא מרעד למינו אינו מועד לשא״נו מינו וכו׳ אמרו לפני ר׳ יהודה הרי הוא מועד לשבתות אמר להן אינו מועד לימות החול ואח״כ נשנית בלשון שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו וכו׳ ונתוסף הסיום למין שהוא מועד לו וכו׳ ונשתנה. המאמר דאמרו לפני ר׳ יהודה וכו׳ ואולי יש גם כן מקו׳ לומר שהמשנה נשנית בשתי לשונות לשון האחת היחה שור שהוא. מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו וכו׳ כדלעיל ולשון האחרת היתה שור שהוא מועד למינו(מועד לאדם) מועד לקטנים למץ שהוא מועד לו משלם נזק שלם וכו׳ אמרו לפני ר׳ יהודה הרי הוא מועד בשבתות אמר להן בשבתות משלם נזק שלם וכו׳ ואחר כן נתערבו שתי הלשונות ונשנית באופן שלפנינו וע׳ אדר״ב ריש פ׳ ט״ו וסוסו ובמשנתנו אבדת סרק ב׳ מ״י נתערבו שחי הלשונות וע׳ ברמב״ם ה׳ נ״מ פ״׳ו ה״ח (ובדמו׳ נאסף איחא שור שהוא מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו הועד לאדם אינו מועד לבהמה הועד לקטנים אינו מועד לגדולים למין... למין... אמר לפני... להרי נבמקו׳ והרי כנ׳£ הוא מועד בשבתות ואינו מועד ... וב? שהגיר׳ אינה עיקרית וע׳ בד״ס).