Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1908-01-01 · 1908 · page 23

קיא(111) , א) פיאה פ״ח ה״ח ב׳ שבח קי "ג ב״ד פ׳ י״א ד״ר ריש פ״ג רות ר׳ פ״ה פסיק׳ רב״פ׳כ״ג ס לעי" ס״א ה׳יב תרם" פ״א ה״א פ״ד ה״א ו״ג מה״״גלשמו׳כ״א ל״״ה וע׳ ב׳ ל״״ז: ג) שמר כ״א ל״ה ד) גיטין פ״ה ה״א ה) לעי׳ פ״א ה״ב תרס׳ פ״א ה״א פ״הה״א [ובתום׳ הסרה כב׳ בבא דההק _מאדזר] מכיל׳ מיקי׳ ס׳ י״ב מה״ג שם ב׳ ל״ח. שור שנגח פרק שלישי(רביעי) בבא קמא כד מר וודאי. רב ירמיה בשם רב אמר הילכת׳ כרבי מאיר בתמה וכרבי יודה בהוועדה. הוינן סכרין מימר מאי טעמא דרבי יודה מכיון דו חמי לון לבישין נקייף עוד הוא משנה דעתיה. נ׳ שור" של ישר׳ שנגח לשור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור שנ׳ שור" רעהו ולא" שור של קדש. ד׳ שור של ישר׳ה> שנגח לשור של נכרי פטור. ושל נכרי שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נוק שלם. פירוש. נקיים מגיס דעתיה וני שחפר לפניני התיבה מנין ופי׳ כיון שרואה את כני אדם לבישין בגרים נקיים ומשונין בשבת אף הוא משנה ומנים רמתו ורוחו ונוגח ובג׳ אפילו שוורים וע׳ בתוספו׳ שם ד״ה הרי ובאדז ובתום׳ ר־־פ שהובאו בשמ״ק: ג׳ שור של ישר׳ ובו׳. התנא שונה לפעמים מי הם החייבין והפטורים ובדומה בסוף כמו בברכות פ׳־ב מ״ה ובו׳ פיאה פ״ד מ״ו סוכה פ׳־ב מ״ח סוף פ׳־נ ר־׳ה סוף פ־׳ג קודם שהתחיל לדבר על תקנות רבן יוחנן בן זכאי מגילה פ״ב מ*ד ודומה לה בסוף פרה שבוער פיג מ״י וי״א ערכין פוף פ״ו וסוף פ״ם וכן כאן שונה בסוף הלכות תשלומי נזק השור קודם שהתחיל לדבר על שור שהמית אדם שחייב מיתה וכופר מי הם הפטורים מתשלומיך); שנ־ שור רעהו ולא שור של קדש. צ״ל של הקדש וכמו שממעטינן מינה שור של הקדש שחוזק בן ממעטינן נמי שהזיק דהא לא שור רעהו הזיק") ובענין הגירם׳ ע׳ בד״ם ובמד׳־מ איתא לשור הקרש .... לשור של ישראל.... את שור ולא שור הקדש וכן איתא ולא שור הקדש בדפו׳ נאפו׳ ובאר׳ז איתא ושל הקדש שנגה של ישראל: ד׳ כבר ידוע ומוסכם ומפורסם שאין חילוק כעת בין ישראל לנכרי בדברים כאלו וע׳ בבית האוצר לר׳ שד״ל ח״א דף מ׳׳ח ע־־ב וכו׳ שהוער עליו בם' דרכה של תו־ צד ק״ט: לשור של נכרי, בארז איתא שורו של נכרי: ושל נכרי, לפי ד׳׳ם איתא בכ״י פ' ור׳ ושור של נכרי: לשור של ישראל, בדפו׳ נאפו׳ לשל ישראל ובארו שורו של ישראל: בין מועד, בדפו׳ נאפו׳ ובאו׳־ו ובין: *) והרבה פעמים שונה אוחה בתחלה כמו בריש תרומות (בכורים שקלים מ״ג) חגיגה יבמות כתובו׳ ריש פ״ג שבוער ריש פ״ד וריש פ״ה ריש חולין בכורו׳ ריש פ״א וריש ס״ב ריש ערכין ותמורה נגעים ריש פ׳ י״א וריש פ" י״ב. **) במה"ג איתא איש סרט לקטן איש פרט לגבוה דהיינו שור של הקדש שהזיק רעהו פרט לאחרים וכר ולא הוזכר שם שממעטינן מלשו׳ רעהו כשהוזק שור של הקדש (ואין לומר דאתיא כר״ש בן מנסי׳ בב׳ ל״ז ע״ב דבסירוש איתא שם להלאה דאין משלמין על ידי הקדש ולא הקדש משלם) ואולי יש מקו׳ להגי׳ רעהו סרט לגבוה ובמכיל׳ דר׳ ישכר שלפנינו ס׳ יי״ב לא הוזכר שנתמעט הקדש מדין נזקין ובהעתקת כ"י האלבערשטאם איתא רעהו להוציא שור של אחרים שור של נכרי שור של כותי שור של גר תושב. וכן בהעתק׳ מכיל׳ ב״י "מינכעך ששלח לי בטובו חתני מו׳״ר ישראל שלף פינקעלשערער איתא רעהו להוציא של (ובגליון שיח אחרים. רעהו להוציא שור של נכרי שור כותי שור גר וכן בילקו׳ דפר שאלונ׳ איתא רעהו להביא (צ״ל להוציא) שור של אחרים רעהו להוציא שור של נכרי שור של כותי שור של גר וק׳ להבין לשר שור של אחרים אצל שור של נכרי ואולי יש לגרו׳ שור של הקדש תחת שור של אחרים כי ק״ק למחקו לגמרי אף שבמכיל׳ הנדפס' וכן בהעתק׳ כ״י אקספארד ליתא (ומכי י אקסם׳ אין להוכיח כי כנ׳ חסר שם ע״י דילוג הסופר מתיבות של אחרים דלעיל וחסר שם גם כן המאמ׳ את... רעהו להביא שור של קטן) או יש למחוק שור של ככרי אף שבלקח טוב איתא כמי להוציא של נכרי וע׳ דוגמתו במכילת׳ פ״ד איש.... רעהו להוציא את אחרים.