Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1908-01-01 · 1908 · page 17

(117) rp שור שנגח פרק שלישי(רביעי) בבא־קמא : כדון בשהועדו לפני הבעלים ובסתם לאפיטרופין הועדו לפני אפיטרופין ומפרום לבעלים מהו. נישמעיניה מן הדא. שאלתא)ב^°;.^״ןיו״י בחוקת שהוא תם ונמצא מועד הבעלין משלמין חצי נוק. והשואל מה׳ל לשמי׳ כ״א חצי נזק. אמר רבי אלעזר דרביב> ■ יוסי היא דרבי יוסי אמר הרי הוא ס ב- מ־ כחזקתו. ואין כרבי יוסי ישלם את הבל. בששאלו בחזקת שהוא תם. ואין כששאלו בחזקת שהוא תם לא ישלם כלום. ביודעה מי 0 י׳ מ. שהוא נגחן. תניח המית בפני השואל ומסרו לבעלים עד שלא נגמ~-) om• פ"־ ה־־י דינו פטור. משנגמר דינו חייב• רבי יעקב אומר אף משנגמר דיני פ״ט״מ״^וה״א וחוס׳ פ״י ה״ד ופ״ה ה״ו פ״ו ה׳ __י״ז ניטין פ״ה ה״ד רב׳ שם כ״ב פירוש. רעד עתה לא שמענו ממתניתין שחזר לחמותו ורשות משנה אלא בשהועדו לפני אפיטרופין שיבולין הבעלין לומר אילו העידו בו לפנינו היינו נזהרים לשמרו שלא ישלש לינה ויעשה מועד או שלא יגח עתה פעם הרביעית ומה לנר לשלם נזק שלם על ההעדאה לפני האפיטרופין שאין אנו נכנסין תחתיהן אבל מהו כשהועדו לפני הבעלים ומסרום לאפיטרופין מי נאמר גם כן שהרשות משנה או נאמר שהאפיטרופין נכנסין תחת הבעלים וכשקיבלו את השוד לשמרו בחזקת שהוא מועד חייבין בשמירתו בבעלים שהועד ברשותן והשיב נשמעיניה מן הדא דתני; שאלו. את השור בחזקת שהוא תם וסבר שלא יתחייב בשמירה מעולה ובתשלומי נזק שלם כשיזיק והזיק ונמצא מועד שמשלם נזק שלם הבעלים משלמין הצי נזק לפי שלא הודיעו את השואל שהוא מועד והשואל משלם חצי נזק כדין שור תם שהזיק ברשותו אלמא ששור שהועד בו לפני הבעלים ונמסר לשואל או לשאר שומרין הרי הוא בחזקתו והניזק לעולם נוטל נזק שלם והוא הדין כשנמסר לאפיטרופין{ אמר ר׳ אלעזר דרבי יוסי היא. כלומ׳ אין לפשוט מברייתא זו שיש לומר שאתיא כרבי יוסי דמתניתין שסובר דאין רשות מישנה כלל*1: ואין כרבי יוסי ישלם את הבל כששאלו וכר. לנירסא שלפנינו יש לדהד ולומר שאינו רוצה להקשות שישלם את הבל אלא להציע הדברים כלוט׳ אין כרבי יוסי שאמר הרי הוא בחזקתו ומשלם נזק שלם (והוא הדין לרבי מאיר אם נאמר י שמודה כשהועדו לפני הבעלים ומסרום לאפיטרופין שהוא בחזקתו) לא תקשה שישלם השואל את הבל לפי שמיידי בששאלו בחזקת שהוא תם במו דתני בפירוש אבל זאת תקשה דאי מיידי בששאלו בחזקת שהוא תם שאין דרכו לינח ונמצא שהוא מועד ליגח שלא ישלם השואל בלום *I גייסת התום׳ פ״ד ה״ד שלפנינו ככ׳ מוחלפת ומשובשת ויש להגיה לפי הירוש׳ והבבלי מ׳ ע״א שאלו בחזקת שהוא חם ונמצא מועד הבעלים משלמין חצי נזק והשואל משלם חצי נזק הועד בי בפני שואל ואחר כך מסרו לבעלים הבעלים משלמין חצי נזק והשואל פטור ואין להעמידה לפי זה כס אליבא דר* יוסי דלדידיה כשהועד בו בפני שואל ואחר כך מסרו לבעלים ישלמו נזק שלם ודוחק לומר לפי הירוש' שח יוסי מחלק בין שומרין לאפיטרופין ומודה בבשהועד בו בפני שואל שרשות משנה ואם נאמר דהתוס' אתיא כר" מאיר והוא מחלק בין כשהועדו לפני אפיטרופין או שומרין ומסרום לבעלים ובין כשהועדו לפני הבעלים ומסרום לאפיטרופין או שומרין כמו שמחלקיק בירוש" מעיקרא אתיא שפיר וטעם החילוק ־ כס לפי שאין השומרין רשאין להבניס שור מועד העלול ליגה לרשותן ולגרום היוק על ידי כך לניוקין אם לא יכנסו תחת הבעלים להתחייב בשמירה יתירה ובתשלומי נזק שלם מה שאין כן בשהועד לפני השומרין וחזר לבעלים רע׳ בס שם ולקפד ה״י והנה ברסיס׳ פ״״ד ה״ד לא הובאו דברי ר" מאיר שסיבר חזר לתמותו ודברי סומכים וח יוסי שם יש לפרש שלא נחלקו בענין רשות משנה (וע> בב׳ ל״ט ע״ב ובס׳ דרכה של תי׳ צד קי״ס אבל מלשון התום׳ שם ר׳ יוסי אומר הרי היא בחזקתו משמע שיש תנא שחולק עלה וסובר שחזר לתמותו. * ■