Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1908-01-01 · 1908 · page 11

קכב (123) שור שנגח פרק שלישי(רכיעיס בכא קמא ובעל השוד נקי. נקי מדמי עבד. אמר רבי לא בכיל אתר את מחמיר בעבד יותר מן הכל שאפילו*! מוכה שחץ נותן שלשיםא) ס מ":־ סלע. הייתי אומר אף באביו ובאמו כן תלמוד לומר ובעל השור נקי. נקיב] מדמי וולדות. בכל אתר את מחמיר במועד מתם. והכאס מביל׳ עזמימה״ב את מחמיר בתם יותר מבמועד. אלא ביני אנשים" שאינן מתכוונין מ-ב. לק- ס״ה חייבי׳. שוורין שאינן מתכוונין פטורין. הא אם היןמתכוונין יר;וח,יב,ן n-a^rn מ-ב ותלמוד לומ׳ ובעל השור נקי. נקי מדמי וולדות. תניי חורן תניסע-י-מ-י ובעל השור נקי. נקי מדמי עבד. ולית כתיב וכי" ינצו אנשים״שמו-ב״א ב-ב אנשיםיז] ולא שוורים. אמר רבי חגיי כיני מתנירןא אנשים שא,ןד)טה׳-נ שםנ-א י כ״ב ב- מ״ב. מתכוונץ חייבין. שוורים שאין מתכוונץ פטורץ. הא אם היו מתכוונין יהו חייבין תלמוד לומר ובעל השוד נקי. נקי מדמי עבד. ולית פירוש. והמועד כשהזיקו את האדם כי כן דרשו אח הקרא דאו בן בשמו׳ כ׳־א לי׳א כדאיתא במה־׳ג שם*) וע׳ בנת״י וכב׳ ל*ג ע״א? יכול כשם שהחזירו לנזקין כך החזירו לדמי עבד וכוי. נ׳ לגרום כשם שהחזירן ובו׳ כך החזירן ובו' ופי׳ יכול כשם שהחזיר שניהן את התם ואת המועד לענין נזקין כן החזיר את התם ואח המועד לענין דמי עבד שכתובין בקרא דלאחריו פ׳ ל״ב שם לחייב את התם משום הכי תלמוד לומ׳ בתם ובעל ובו׳ שהוא נקי מדמי עבד 5 א״ר לא. לפרש למה איצטריך ובע׳ השר נקי לענין דמי עבד? בכל אתר את מחמיר בעבד. נ״ק לגרו׳ בעבד וכאמה? אף באביו ואמו. נ׳ שנשתבש מן בעבד ואמה שצ־ל לעיל וכאן די לגדר הייתי אומר אף בתם (שהמית עבד או אמה) כן ועי. בנת״י שגם הוא חשב שאולי צ״ל אף בעבד ואמה כן? תלמוד לומר וכר. נ׳ שצ*ל נקי נקי מדמי עבד? נקי מדמי וולדות. נ״ק ששייך למטה והסוגיא נשתבשה מאד וכן יש לגרר כנ׳ מב׳ מ״ב ע״א תניי חור; חני ובעל השו׳ נקי נקי מדמי וולדות ולית כתיב וכי ינצו אנשי׳ אנשים ולא שוורים אמר רבי חניי ביני מתניתא אנשים מועדים חייבין שוורים מועדין פטורין הא תמין יהו חייבין תלמוד לומר ובעל השו׳ נקי נקי מדמי וולדות בכל אתר את מחמיר במועד מבתם והכא את מחמיר בתם יותר מבמועד אלא כיני אנשים שאינן מתכוונין חייבי- שוורין שאינן מתכוונין פטורין הא אם היו מתבוונין יהו חייבין תלמוד לומ' ובעל השר נקי נקי מדמי וולדות וכמו כן הגיה גם ב׳ נת״י ופי־ תנא אחר שנה ובעל השו׳ נקי שהוא נקי מדמי וולדות הבתובין בשמר ב״א כ״ב ומקשינן ולא כתיב שם ובי ינצו אנשים ודרשינן בברייתא אנשים ולא שוורים ולמה לי קרא דבעל השר נקי להבי ומתרק ר־ חגיי שבן יש לפרש הברייתא אנשים שמועדין חייבין ולא שוורים מועדין הא תמין יכול שיהו חייבין לפיכך תלמו׳ לוט׳ נקי מדמי וולדות ומקשינן שבכל מקום אנו מחמירין במועד יותר מבתם והיאך תעלה על דעתנו להחמיר לעניין דמי וולדות בתם יותר מבמועד ומתר׳ן שכן יש לפרש <וכנ׳ מב־ משמו של ר׳ חגיי) אנשים שאינן מתכוונין ליגוף את האשד. חייבין ולא שוורים כשאינן מתכוונין הא כשנתבוונו יכול שיהו חייבין לפיכך ת*ל נקי •) וסופו של מה״ג שם כמשפט הזה יע- לו כמשסט המועד במועד כך משפט התם בתם נ- שנשתבש ונ*ק לגרו- כמשפט המועד באדם כך משפט התם באדם והיינו כר׳ עקיבא בב׳ שם ואולי חסר׳ שם דעת החכמים שאמרו כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם וכחקטע. .