Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1906-01-01 · 1906 · p. Seite 205

205 dem Körper ähnlich wurde, erfüllt von Leidenschaft, Unrecht, Begierden und sinnlicher Lust, und nach der Trennung vom Körper in denselben Gedankenkreis gebannt bleibt, in welchem sie der Tod überraschte. Die Folge davon ist, dass sie nicht in die intelligible Welt zurückkehren kann, weil ihre Sünden sie verunreinigt haben und der Körper sie beschwert, so dass sie, im Elementarfeuer verweilend, vom Umschwung der Sphäre mit bewegt wird189). Ihrem Schmerz überlassen, kann sie die ersehnte Ruhe nicht finden, da sie weder in der Gesellschaft des Körpers verweilen wegen ihrer geistigen Natur, noch in die Heimath gelangen kann wegen der Sünden, die sie 189) Mikr. das.: וכשלא תרניל הנפש ואינה יודעת ולא השלימה הכוונה אשד בגללה נבראת לא תהיה אז פשוטה ורוחאנית כדי שתשוב לעולמה שאינה משתוקקת אליו ואינה יודעת אותו ונם מה שיש בו מן היופי והשלמות אבל תרצה ותשתוקק לעולם הזה והוא כמו אדם שבא מן הדרך ולא ידע לשוב בו והנפש בתשוקתה לעולם הזה נמשלת לנויתה ודומה ר*ל לעמוד בעולם האדמה והיא תשתוקק לכעס ולעול וכר ובהפרדה מנויתה־נשארה על המחשבה אשר מת עליה האדם סלה מסובבת בסובב הגלגל שלא יקבל אותה עולמה ולא יתכן לה לשוב אליו לפי שטמאי אותה עונותיה ויכביד אותה הגוף והיא מסובבת בהקפת הנלנל מתמדת באש היסודית. Die Worte ר-ל לעמוד בעולם האדמה passen besser nach בתשוקתה לעולם הזה. Theilweise in wörtlicher Uebereinstimmung heisst es im Buch der Definitionen von J. Jsraeli a. a. O-, S. 133: ומי שאינו מתדבק במצוות הדיעניות שהראן האל על בחירי ברואיו וכר ומתמיד בעולו ובחטאתו ונסותו וברום מעלליו יטמאוהו חטאיו בטמאתם ויצורו עליו ובכבד שלהם יבבד ולא יובל למלות אל העולם האמתי ולא ישיג בנר הדיעה וביופי החכמה וישאר במצר תחת הגלגל אבל כואב בלי חק מתגלגל בגלגל הגלנל באש האביר החזק המיסדת וזהו נהינם שלו ואש יסודו שהכינו האל לרשעים ולחטאים. Anstatt המיפרת ist wohl היסודית und ebenso היסודי anstatt יסודי ZU lesen. Ebenso heisst es תורות הר, s. 87, ויש נפשות ביניהן המתנשאות ג־ב באויר עד גלגל העתר בבח הידיעות אשר בהן אבל מעשיהן הרמים והנאלחים יעמדו נגדן ופשמיהן יכבדו עליהן. Die Vorstellung stammt aus Plato, Phaedo 81 (vgl. Timaeus S. 90, Rep. S. 620). Die Seele, welche sich ganz dem Sinnlichen hingegeben, ist nicht mehr unvermischt und lauter (31X1xp1v7j<; פשוטה bei Ibn Saddik) und wird nach unten gezogen (ß7׳puv3Tat ts xat IXxeTai tcaXiv s׳?<; tov opaxov tmcov). Ganz deutlich ist dies beim Verf. von חירות הד, der den Gedanken sehr weit ausspinnt und 10 Klassen unterscheidet, unter Anderem sagt er: הראשונים ההם מי שלבשו נאה ובאון ובר ונפשותיהם תתנשאנה באדר ותעלינה על הנפשות האחרות וכמו הצפרים תמופנה הזה והנה מבלי להניע אל מקום המנוחה כמו שנאמר באנשים מזאת המדרגה ממל הכסילים תינענו אשר לא ידע ללכת אל עיר. Das ist offenbar die Klasse, von deren Seelen Plato, Timaeus a. a. O. sagt, dass sie in Vögel Verwandelt werden, to 03 0־>v opvicov <p׳>Xov u.s־:sppu91uC3־ü0 ... ix t&v dxdxtnv dvop&v, xo׳jcdi»v 03, XGl [JL£TSWp0X0YlXÖ)V U.3V, 7^00}J13VÜ)V 03 Ot 0$SÜ)~ 10.C, TUSpl TOUTtöV GTCQ?>3t'§3t; ßaßa10TGCTa<; stvai ot sö/jfrsiav. Man sieht zugleich, wie man die Acusserungen Plato’s, die übrigens wahrscheinlich gar nicht ernst gemeint sind, später verstand, und was Plato von den Astronomen sagte, auf die Stolzen deutete, ln der Annahme der Seelenwanderung wollte der Verfasser von תורות הד doch nicht Plato folgen.