Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1906-01-01 · 1906 · p. Seite 203

203 der Seele die Rückkehr in die inteüigible Welt und die Erhebung auf die Stufe der Engel verheissen wird. Ferner: ״Und es wird die Seele meines Herrn verwahrt sein im Bunde des Lebens“ (1. Samuel 25, 29), und das Wort Daniels: ״Und die Weisen werden leuchten wie Himmelsglanz und die Viele zur Tugend anleiten, wie die Sterne ewiglich“, was sich nur auf die Fortdauer der Seele nach dem Tode beziehen kann182). Von der Fortdauer selbst ist jedoch die Art der Fortdauer zu unterscheiden. Ibn Saddik bemüht sich, in sehr weitläufiger Beweisführung alle materialistischen Vorstellungen vom Jenseits, von Lohn und Strafe zu widerlegen183). Was der Seele, die an ihrer Selbstvervollkommnung gearbeitet und in weiser Selbstzucht sich vom Unedlen ferngehalten, Einsicht erworben und in einem tugendhaften Wandel sich bethätigt hat, verheissen wird, die Glückseligkeit und der Lohn, die ihr in Aussicht gestellt werden, ist geistiger Natur, ist die Vereinigung mit der intelligiblen Welt, die Rückkehr zu ihrem Ursprünge184). Darauf deutet hin die angeführte Stelle in Zacharia, darauf bezieht sich Ps. 31, 20 und Exod. 33, 18185). Alle materialistisch klingenden Aeusserungen sind nur Metaphern, dem Auffassungsvermögen der grossen Menge angepasst, ähnlich wie in Exod. 24, 11 ein geistiger Genuss durch ein sinnliches Bild veranschaulicht wird186). Um jedoch nicht missverstanden zu werden, findet es Ibn Saddik 18J) Mikr.,s. 76:תהו הגמול על מפעלה הטוב ותהיה במעלת המצפים הרוחאניים המליוים שנאמר (זכריה ג׳ ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ששוא הוא להיות מהלכים אלא לנפש בלבד שלא יתכן להמצא הנוף עם המלאכים בשום פנים ובו׳ ועוד שיא ב״ה בי׳נס והיתה נפש אדוני וכו׳ ועוד והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע), vgl.תורות הנפש S. 31 וכמו זה אמר הכביד בשם יוי ליהושע בן צדוק הכהן הגדול אם בדרכי תלך וכר והראה בו אל המלאכים העומדים לפניו וכו׳ והנשמה תשוב למצבה היותר נעלה כאמרו יהמשבילים יזהירו בזהר הרקיע, Der Ausdruck כבוד wird im Anfänge gebraucht im Anschlüsse an כבור יוי יאספך (Jesaia58, 8), das gleichfalls als Beleg angeführt wird: כלומר אל המלאכים אשר לפניו וכו׳ ולא יתכן שיהיה עם המלאכים אשר לפני יוו עם זה הגוף המורכב. 188) Mikr., S. 71, Z. 5 ff. 184) Mikr., s. 76: שהנפש החכמה בהיותה על הענין שספרנו בזה הספר והורגלה ונוסדה ודמה ומשתה בהפרדה מנויתה תתמיד תמידות נצחי בעולם העליון וזהו נעימותה וגנה ושברה והוא הדבקה בעולמה ותשובתה ליסודה. 18י) Mikr, s. 77: <במו שנאמר מה רב מובך אשר צפנת ליריאיך(תהלים ל׳־א כ׳ וזה שבקש משה לרמת באמרו הראני נא את כבודך ונאמר לו אני אעביר כל טובי על פניך. vgl. תורות הנפש s. 32.: תה מציאתנו טל דרך יותר טוב ובו׳ והוא שנסתכל באור יוי ונתמנג בטובו הזך ונהיה חפשים מצרכי הנוף כמו האכילה והשמיד. והדומה להן כמו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת וכו׳. 186) Mikr. das.: וכן נמצא הכתוב אומר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו כלומר במור שהתמידו האור ההוא באלו אבלו ושתו שלא מצינו דבר למה שנמשל. הנועם ההוא