Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1906-01-01 · 1906 · p. Seite 192

' ^1־* 7* *ry,- a- **‘יי — 192 - Der Schilderung der genannten Affecte folgt eine kurze Darlegung über Lust und Schmerz. Der Schmerz entsteht, wenn wir aus einem natürlichen Zustande in einen unnatürlichen versetzt werden, die Lust hingegen, wenn wir umgekehrt aus einem widernatürlichen Zustand in den natürlichen zurückkehren143). Daher vermag ein und derselbe Gegenstand uns bald Schmerz, bald Lust zu bereiten, je nach dem Zustande, in dem wir uns gerade befinden, und daher ist der Schmerz Voraussetzung für die Lust und richtet sich die Stärke des einen nach der Stärke der anderen144). Die Lust unterscheidet sich von der Freude nur dadurch, dass die eine in einer momentanen, die andere in einer plötzlichen Bewegung besteht145). Dass alle Lust, welche aus sinnlichen Genüssen entsteht und ebenso Freude und Trauer ein Zustand der animalischen und nicht etwa der ־ vernünftigen Seele sei, ist klar, weil wir diese Affecte mit den Thieren gemeinsam haben, die vernünftige Seele hingegen, welche mit der Natur des Körpers und seinen Eigenthümlichkeiten keinerlei Verwandtschaft zeigt, nur den Menschen eigen ist146). •שהמית השמחה אם תהיה רבה מאד ובהיות האדם חלוש בבניינו כבו שבארנו ויהיה בלי מוסר וענין השמחה שתצא הנפש לקראת הדבר שתשמח בו ותמס ותנפץ. Das Charakteristische ist, dass die Freude eine Exaltation (s'k(701<׳<;) bewirke im Gegensätze zur Furcht, welche in einer Contraction (ס״כטב\r) besteht. Dem Ausdrucke nach liessen sich die Definitionen bei Cicero a. a. O.. IV, 7 vergleichen: laetitia opinio recens boni praesentis, in quo ecferri reclurn esse videatur, und weiter unten: laetitia profusam hilaritatem," als Parallelen jedoch können diese Stellen nicht gelten, da laetitia soviel ist wie tJoovjj, abgesehen davon, dass von der Vorstellung (opinio) bei Ibn Saddik keine Erwähnung geschieht. 143) Mikr. das.: ענין הנזק המוציא אותנו מחק הטבע לדבר חוץ לטבעוענין העונג הוא המחוירני להק הטבע אחר שהיינו דחק חוץ לטבע. Das stimmt im Wesentlichen überein mit der Definition von Lust und Unlust bei Plato, Phileb 31 u. 32, wonach die Störung des natürlichen Zustandes Unlust, die Wiederherstellung (7; xaxd <pu:31v oooq) gleich bedeutend ist mit der Lust. 144) Mikr. das: והמשל על זה חמימות השמש שההולך כנגד החום השמש יוציא אותו מטבעו וכר וחום לנגדו נזק באותה שעה והעונג לנגדו ובר כמו מקור קר ומים קרים וכן ההולך בשלג וכר ובן הדין ברעב ובר ובכל הדברים המזיקים א־תנו והמענגים אותנו שאם לא יהיה הנזק אין העונג מצוי ולפי רוב ההזק תהיה העונג, vgi. s. 71, z. 5. Ganz damit übereinstimmend sagen die Lauteren Br., S. 209: q!j La Jkxx&il I L^JI <3־^ i vXäj 0w\Ub LpJviu. . 145) Mikr. das.: והעונג ממין השמחה אלא שהשמחה בבת אחת והעונג מעט מעט. 146) Mikr. das.: ואל יעלה על הדעת שהנפש החכמה תתענג במטעמים ובמשקים וכר מפני שהמדות האלו אנו משותפים בהן עם הבהמות אבל הנפש המשכלת