Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1906-01-01 · 1906 · p. Seite 162

Bedingungen des Wechsels unterworfen sei44). Ihn Saddik ergeht sich in mancherlei seltsamen Vergleichen zwischen dem Menschen und der Welt und erblickt in gewissen Zahlverhältnissen am Baue des menschlichen Körpers und seiner Organe symbolische Be- Ziehungen zur Welt45). Höchst bedeutsam sei für die bevorzugte Stellung des Menschen in der Welt seine׳ aufrechte Haltung, welche ihren Grund darin habe, dass in ihm, wie in keinem anderen Wesen, die Mischung der Elementarstoffe eine vollkommen harmonische und gleichmässige sei, weshalb auch der Mensch nicht, wie die anderen Wesen, auf einen bestimmten Aufenthaltsort beschränkt sei46). Jene aufrechte Haltung kündige die göttliche Natur des Menschen an, um derentwillen er auch ein Gewächs des Himmels genannt wurde47). Ebenso wie der Körper ein Bild der sinnlichen, ist die Seele ein Gleichniss der intelligiblen Welt und vermittelt uns nicht bloss die Erkenntniss dieser letzteren, sondern auch die Erkenntniss Gottes, der sie geschaffen habe, damit sie auf ihn hindeute, sein Werk verkünde und sein Dasein bezeuge, da sie dem Menschen unmittelbar gewiss sei, kein Zweifel und kein Unglaube 44) Mikr.s. 19: לבאר שגוף האדם נערך אל העולם הגשמי ודומה לו בטבעו וחמדו וכר והראיה על היות נוף האדם הווה מטבע ההווים שהוא נ״ב הווה ונפסד כשאר. ההווים ושרשו היסודות הארבעה מהם התחלתו ואליהם תכליתו וכד ובו טבע הצמחים וטבע בעלי חיים וטבע המתכות, vgi. s. 23 ff. *5) Mikr., s, 24: והואיל והתבאר זה נאמד שראש האדם המשילו אותו הראשונים ובו. Den vergleich והמזלות שנים עשר במעלת שנים עשר חוליות שבשדרה haben auch die Lauteren Br., s. 53, und תורות הנפש, s.61. Zu והצמחים בננדם! באדם השער Vg1.אגדת עולם קטן in Bet ha-Midrasch, ed. Jeiiinek v, s. 58: ושערותיו דומין לאילנות. Der Vergleich rührt von Empedokles her, der die Blätter der Bäume mit den Haaren, Federn und Schuppen der Thiere verglich, vgl. Zeller I, S. 717. Die Analogie: ושנים העשר נקבים יש מהם שבעה בקדקד שהם כנגד שבעה ימי• השבוע findet sich bei Philo, ed. Mang., S. 45. «) Mikr. das.: ועם היות האדם מכלל הצמחונים והחיים נמצא לבדו בין שאר החיים בקומה וקופה וזה היה לשתי עלות האחת להיות טבעו שוה ונופו זך ודק בין שאר הנופים במו שאנו רואים השמן בעודו זך שתעלה השלהבת ממנו על קו היושר לזכות השמן ובר ראיה אחרת שהאדם יותר מיושר משאר בעלי חיים שכל מי שנבר עליו! טבע המים מבעלי חיים ידור במים ובו. Zum ersten Absatz vgl, die Predigten des R. Josua Ibn Schoeib 42 d. Zu ראיה אחרת vgl. Aristoteles 477a 27: t<z piv pp ix 7r/v£tGV0; ך£ךOV2V, 0(0V TO T(7)V (p'JTtDV '{2VGQ, ~rj. 0* * ££ üoaio;, 0T0V TÖ T(7jV ivüOpOJV. Tüiv 02 7lTY)VU)V Xöt TüsC&V T« p2V ££ «SpO;. T« 0’ £X TÜpQ^. 2X00X0( 0' SV TOt; 01X2101(; TOIUOIC 2y2l T7]V 70£1V (ZüTtOV. 47) Mikr. das.: והעלה והואחרתשהאדם צמח מן השמים כלומר שכל צמח יצמח מעקרו זלפי שראש האדם הוא עקרו ונהיה העקר הזה ממול השמים לפ-כך אנחנו צמח מן השמים ומפני סבה זו נקרא האדם פרי מהופך, wir beschränken uns darauf, als Parallele zu diesem bekannten Gedanken eine Stelle aus Arist. 686a 27 anzuführen: opfrov ul2v pp 207». u.ovgv 7ü)v £uiu:v Bw TO T/,v (ooatv äütoü x«t T7]v 0'JOtav *Tvcct