Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1903-01-01 · 1903 · p. Seite 66

«T« Tw-7y׳*^־*?r*־ ן־זן ^•ד״ ׳ -T 6ß האדם אפילו עשה כל המעשים הטובים שבעולם וכל הצדקות והתפילות והטובות והחסדים ויהיה נאמן ביותר ובעל גמילות חסדים ודרך ארץ ולא ידע הבורא ולמי הוא עובד ולמי הוא עושה את כל אלה וטי בראו וברא זולתו הוא כאחר מן הריקים1) וא״ת איך2) יתכן לעשות האדם מעשים 5 טובים והוא לא ידע3) הבורא נשיבך שלא4) יתכן בשום פנים שהבורא ישתבח5) הוא6) מקור כל הטובות ואין טוב על דרך האמת זולתו ומי שלא ידע אותו *ירחק מנקודת החסדים ומיסוד הטובות7) וא״ת אנו רואים הכסיל (10הזה ישתדל להדמות8) לפעולותיו9) הטובות במו הרחמנות *ונטילות החסד נשיבך אין זה אלא") מחולש *הנפש החיה12) אשר לו אשר אמרנו שיש 10 (!*לה הכעס18) והאונס ואהבת הנצוח ובארנו שסבת זה לפי י שהיא (17בתערובות15) הגוף המובנות16) לזה והאיביות המודחקות ועם *כל זה יש *לה זה18) בטבעה19) *וכן אם20) הכסיל הזה ימאס המטעמים והתענוגים גם זה לתלישות הנפש המתאוה כמו שתראה טי שאיצטומבתו חולה וכן טי (24שכבדו חלש לא יטוש על21) המאכל ולא ידין22) *לבו לו28) ואע״ם שזה 15 טוב כלומר פעל הכסיל ההוא אם היה יודע וכשידע אינו כסיל והיה אז (25מודה הפעל הזה על גבורת הנפש החכמה הנה התבאר עכשיו שתחלת המעשים הטובים היא החבטה שבחכמה יגיע לבורא הכל יתעלה ולדעת אותו והיא תביאהו לעבוד אותו וענין העבודה ופרושה הוא להשתעבד העבד אל אדוניו26) א״ב החכמה הי׳ הסבה למעשה שבחכמה ובמעשה תשלם 20 הנפש האנושית והחכמה והמעשה הם המשברים מעליו עול מאסר הטבע (30ועל זה אמר הפילוסוף לא27) אליכם אסירי28) המיתה נתקו טוסריכם29) בחכמה והנה שיש לנו העקר הגדול81) מן העבודה בחכמה שבגללה נברא האדם וע״ב הותרו82) [הותוו •1] בו88) המקרים הראשונים והעצמים הראשונים להורות ולהתלמד84) בהם על36) העצמים השניים *והמקרים השניים86) וכל מה 25 שיעלה מן הראשון אל37) השני הקשה עליו הנמצא ונעשה לו הענין עמוק מרוב דקותו ובל מה שיצא מן השני לראשון38) התבאר לו המציאות לרוב עוביו והגלותו והראיה שהאדם נברא בגלל החכמה שהאדם לא נברא אלא להשיג נועם העולם הבא ואין דרך להשיג דבר זה אלא במעשה (41שהיא העבודה ואין דרך למעשה89) כ״א בחכמה א״כ סבת40) הבראתו 3° ועלת המצאו לא הי׳ כ״א בחכמה ובגלל החכמה ידע42) הדברים הכוליים43) הנצחיים והוא לדעת המציאות הכולי וב״ש ידיעת העצם הראשון 1j h K om. m om. ף — .ויהיה נאמן ביותר ובעל ג״ח h p om. — 3) K ad. את. — “) h ף — .לא K om. h ית׳ וישתבח. — «) K שהוא. — 7) h ירחיק מנקודות החשידי׳ ומיסודות הטובות• —s) m om.— ף p בפעולותיו. — 10) M om. — ״) m om. — 12) p 13 — .נפש וגויה) M כעס p ad.והרצון. — «)mp 16 — •שהוא) m בתערובת h בהתערובת. — J0) h המכוונות. — 17) p 18 — .לכל שיש) p לו זה h לזה K ,9' — .לה על זד) p בטבעו• — *°) p וגם כן M 21 — .ואם כן) P 22 — •יטו אל) H K יתן ס P ,יתאוד• — 23) K את לבו לו ס את לבו על זה p 2 — .לאבלו*) K ־2 — .שהוא) K בי ״2 — •תחלת) K 27 - .לאדוניו) p om. — 28) P 29 — •אסופי) P טוסרותיכם. — *") h om. -»») p om. — s2> k הותנו p הורנו m היותינו. — ss) p om.— 34> K 36—.ונם להתלמד) p 36 — .כל) h om. — 3י) m om. — 38) k הראשון 39 —.אל השני; h p 40 —.במעשה) h om.— 41) p ף* — .ה״ריאתו h .ידעו ״ -י) p הכלליים•