Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1903-01-01 · 1903 · p. Seite 61

מעסקי העולם כמו חרישה וזריעה או סחורה1) בשיירה2) או בשאר הדברים ולולי זה לא היה מתחסד עליו והבורא ית׳ אין לו צורך וחסרון3) ולא שנוי (1אבל הוא תמידי בקיומו ושוה לפניו שנהיה או שלא נהיה אבל הוציאנו מאפיסה למציאות ונתן לנו5) החיים והעושר ללא צורך ממנו אלינו6) אלא (7לטובתו וחסדו ועוד ששאר האדונים כשיכעיסו אותם עבדיהם שמא האבידו (8חייהם והענישום בתכלית העונש אם הרגישו בהם כעבדיהם והסירו מהם חסדם כמו להכרית מהם המזון והאסורין9) והמכות ושאר מיני העונשים והחליים10) והבורא ית, יודע יצרנו ועלומותינו11) ועסקנו יותר ויותר ממה שאנו יודעים כמו שאומר הכתוב אני הי חוקר לב בוחן כליות (ירמיה י״ז י׳) והוא רואה שאנו מכעיסים אותו12) יותר ממה13) *שאנו עובדים14) אותו ולא עוד אלא שאין אנו15) עובדים אותו16) באמת ואינו17) מסיר ממנו חסדו וטובו כמו שנאמר ארך אפים ורב חסד גשמות ל״ד ו׳). ואחר שהקדמנו זאת התחלה18) ובארנו *מה שהיה רצוננו לבאר19) והוא שעזיבת העבודה הוא20) הזדון21) והעברה על כל פנים נחבר אליו מה שיאות (23וקודם שאתחיל אומר מה היה צורך22) הבורא ית׳ לצוות אותנו מצוות אם יאמר אומר הואיל וסברתך שהבורא עשיר אינו צריך ולא ישיגהו חסרון ולא שאר מן הצרכים מה היה ההכרח לצרותינו מצותיו וחקותיו עד שיצא מזה לדברים שהם חוץ לשכל כמו לכבד חלק מחלקי24) הזמן כמו השבת והמועדים וכן לכבד מקום מהמקומות25) כמו הארץ הקדושה ובית המקדש וכן לכבד אנשים *בין שאר26) אנשים כמו משה רבנו ע״ה ושאר הנביאים וחסידים27) וכן לכבד קצת מן המטעמים28) ולמאוס קצתם כמו לאכול בשר (31השורים והצאן ואסור החזירים והארנבות29) וכיוצא בהן30) תשובתו *שאלתך בתחלה32) מה היתה כוונת הבורא ית׳ וצרכו לצוות אותנו מצות אומר לך שאם היינו יודעים למה בראם אז היינו יודעים למה הזהירם וצוום שלא ימלט יצירתו ליצירת מאחד מארבעה פנים או שבראם לטובתם או לרעתם *או (34לטובתם ולרעתם יחד33) או שבראם לא לטובתם ולא לרעתם שכבר התבאר במופתים והטענות במה שהקדמנו במאמר השלישי בסלוק הצורך ממנו מכל (36וכל ושהוא עשיר ואם לאו אינו בורא *ואם הוא בורא35) לא ישיגהו צורך ולא37) חלישות ולא חסרון ואם בראם לרעתם38) לא ימלט מלהיות יכול באותו39) *העת לברא אותם לטובתם40) אם41) לאו או שדדה42) יכול לברא לרעתם43) יותר מטובתם ואם לא היה יכול לברא אותם לטובתם *אינו הוא!) m ad. ף — .או p om. — ף m om. — ף h m הוצאתו K הוציאתו. — 5) h K p 6 — .לו) p ז — .אליו) p העבירו• — •) m 9 — .ממנו) p והייסורין• — l°) h החליים והעונשים. p K ״ — החלאים וכד) p ותעלוסותינו K 1 — .ותעלומינוa) h k p om. — 13) m ״ — .מאד) m 5' — .שעובדים) h שאנו אין. — *«) h p K om. — «) K 18 — .והוא אינו) K ההתחלה. — 19) p 2° — .פה היה רצון הבורא) h p om. k 21 — .היא) m 22 — הזמן) m 23 — .רצון) m 2 — .ואם‘) h מהחלקי.-ss)hp11-.בין המקומות)hp בשאר• — 2ף m 29 — .החסידים) M מהמטעמים p ״ — .מהמינים) h k p והארנבים. — 3״; h K p 81 — •בהם) h p 82 — •תשובתי) m 8י• — .שאלת בתחלת) m om. K ביחד st. 15׳ — •ביאר 0 (34 — •יחד) m om. — 8®) h om. K הצורך. — ■•7) h 8= — .לא) p 39 - .לטובתם) h ״4 — .בהיות) p עת שבראם לטובתם m לטובותם st.41 — .לטובתם) ri ף4 — .או m 48 — .שיהיה) m om. לרעתם היכול לברא ... 5 10 15 20 25 30