Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 35

(67) 3b המניח פרק ג׳ בגא קטא מימר פלן עביר עיבידתי פלן עביר עיבידתי. מן דייתי אהן כריסו ארגירא אמור. הדן אכסניי פרכא עד דלא ייתון רומאי שרי פירוש. ליד. פלן עבד עיבדיתי(פעם אחת) מן דאתו ברוסו ארגיד׳ אסיר ובכה״נ בתשב״ק שם אהן אכריסו ארגידא עד לא ייחו אד,ן בריסו ארגידא שארי מימי ליה פלן עביד עיבדתי מן דאתי כריסו ארגידא אסיר ואולי יש לג׳ אה ן כריסוארגירא עד דלא ייתי הריםוארגירון שרי מימר ליה פלן עביד עיבידתי מן דייתי כריםוארגירון אסיר ופי׳ כדק ולעדן כריסוארדרא והוא הפקיד הממונה לגבות המם הנקרא הריסוארגיר־ון(xpuscpYUf.ov) אשר הי׳ מוטל על האומנים ועל שאר אנשים חוק מבעלי הקרקע שהיו נותנים ארנונא ונגבה אחת לארבע שנים והושם בנ״ק בימי ר׳ יומי בא״י על בל חבורת בעלי אומנות מיוחדת בעיר לתת סך קצוב וכל אחד מאנשי החבורה נתן חלקו המגיעו ולפי רוב אנשי החבורה ימעט חלקו עד דלא ייתי כריסוארנירון כלוט׳ פד שלא יבוא הזמן לגבות המם הזה רשאי לומר לפקיד ההוא יש באן עוד פלוני שעוסק באומנותי וחייב לתת כמותי כדי שלא יכבד עליו המשא לפי שעדיין לא נתחייב לתת המם ויש לו להשתמר שלא יוטל עליו לתת יותר מכדי חלקו אבל לאחר שבא זמן גביית המם ההוא ונתחייב בו אסור לומר כן ולגרום הפסד לאחרים כד להקל מעליו וע׳ ערך מלין צד צ״ג ובייטרעגע וכו׳ לרימ״ז ח״ב צד ק׳־מ.*) הדן אכסניי פרכא וכו׳ ברמב־׳ן שם איתא אהין אכסנו פירב׳ עד דלא ייתין רומאי שרו משחדיניה מן דיתון אסיר ובכה׳־ג בדי אהין אכסנו פרכא וכו׳ דייתון רומאי אסיר ובתשב״ק אהן אנסנו נאכסנוו פירכא וכו׳ משחדיניה מן דייתון רומאי וכו׳(ותיבת מיחשדוניה הוגתה כבר בפי׳ הקצר בגליו׳ הירוש, ד״ק) ואכסנו פרכא היא מלה אחת יוונית (ע, בהערת ידיד נפשי החכם מדר אברהם חיים לעף לאוצה׳ימ ..לעהנווערטער׳־ ובו׳ לח' ש. קרוים צד מ״ח) ופי׳ פקיד הממונה להבין מדור ומזון לאנשי המלחמה(;>.Mpo/t ורומאי הם אנשי המלחמה של מלכות רומי ובא ר׳ יומי לומר שמותר לאדם לתת שוחד ומתנה לאותו הפקיד כדי שיזמין מלון לאנשי החיל אצל אחרים ויניחהו קודם שיבואו אבל לאחר שבאו ונתחייב כבד לתת אכסניא אסור לפטור את עצמו ממנה ולהטילה על אחרים וני שחכמי א״י חשבו, שימת מסים כאלו וגבייתם לעול ולגזל ולא הוזכר מאמרו של שמו׳ ותירוצו ותירוק הנאמר בשם דבי ר׳ ינאי ב׳־ב קי״ג. לא בירוש׳ כלאים פ״ט ה״ב ולא בנדרים פ׳־ג ודד ולקט׳ פ״י ה״א מיהו ע׳ במם׳ שמחות פ״א ה״ט אבל גם בפ׳ י״נ ובב׳ פסחי׳ קי״ב: (והעיר עליו ר׳־נ ברילל ביאהרביכפר וכו׳ ש״א צד נ׳ ובפירקא *) והכה בכתובו׳ פ׳ י״ג ה״ב איתא רבי יהושע כן לוי אמר אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת רב אמר וכו׳ רבי אבון בעי וההן דה ו ה רבה רבי יוסי בי רבי בון ורבי חייה בר לולייני תריהון בשם שמואל (ובנדרים פ״ד ה"ב בשם רבי שמואל) אמרי חד אמר וכו׳ ונ״ק שצ״ל רבי אבון בעי וההן כריסוארגירון וטעמא דיש לחלק בין ארכון וגולגולת ובין כריסוארגירוןהוא דבארכון וגולגו׳ כל אחד משלם דבר קצוב בעדו ובעד שדהו ולא יתן יותר אם ימעטו האנשים או השדות ולפיכך כשנתפס האחד על חבירו לתת בעדו מס שאין לו בו שייכות כלל חבירו שנפטר על ידו ממס חייב לההזירו לו מה שאין כן בכריסוארגירון דכל אחד מבני חבורה הי׳ מתחייב ליתן יותר אם לא הי׳ אותו שנתפסו עליו בחבורתם ועל ידג היו פטורים בתחילה מלשלם אותו היתרון דיש לומר דלאחר שסילק הנוגש את ידו ממנו הרי הוא כאילו מחל לו וכאילו איכו עוד בהבורתם ושאר בני החבורה צריכין להעלות את המס הקצוב לחבורה וע׳ בי׳ ב״ב ס׳ה. ואולי יש מקו׳ להשערה שגם במקו׳ באין לעסק טירונין בילמדנו ריש כי תשא שהוב׳ בערוך ע׳ טרן ב׳ מע׳ בפסיק׳ רבתי ריש פ״י) יש לגרו׳ בא כריסוארגירון.