Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 28

נ(74) - ■ י : . ■\ mm &רק נ׳ י הלבד« ג׳ זמזומי את המים ברשות דדסים כר. רב ד,ונא אןעיביכ״יחל. אמר בשמ׳ובט *)בקרקעו. אבל אם נתלכלכו פליו חייו. רב אמר סע׳ לעל סוףה״א אפילו נתלכלכו כליו פטור. מילתיה דרב אמר׳ בור ב)של נזקין ס יו»־ פ־ב ה־י פטור פל הכלי,. המצניע ג)את הקוץ ואת הוכובית לתוך כותלו של °צז■ חבירו ובא בעל הכותל וסתרו וחוזק בהן אחר חייב. חסידים פירוש. נתלמו־ד.! רב ד!ונא ולד. דק לגרום רב הונא אמר בשנחבט בקרקע אבל א& נתלכלכו כליו פטור רב אמר אפילו נתלכלכו כליו חייב מילתיה דרב אמר־ בור של נזקין חייב על הכלים ופי׳ רב ד,ונא אמר דהא דתנן השופך מים ברה־־ר והווק בהן אחר פי׳ שהווק ע" י המים שהחליק בהן ונפל ונחבט בקרקע וחוזק בנופו במו במ״ב אבל אם לא הוזק בנופו ע׳־י המום אלא שנתלכלכו כליו במים עצמן שנעשו ברפש ונפסדו פטור דחיובא דמתניתין משום בור הוא ואין חייבין על נזקי כלים בבור ואפילו בבור של נזקין רב אמר אפיל נתלכלכו כליו במים עצמן חייב והיינו דבא התנא להשמיענו במשנתנו לאחר ששנה במ״ב נשברה בדו ובר והוחלק אחד במים ובו׳ חייב וטעמא כדמפרש מילתיה דרב אמר׳ בור של נזקין חייב על הבלים*): המצניע אולי צ״ל תני המצניע ואיתא בתום׳ : לתוך כותלו. לתוך חור כותלו ולשון לתוך איתא גם כן בדפד הב׳ ובב״י של הב׳(ע׳ בד״ם) איתא בתוך וכן בתום׳: וסתרו. ולא פינה את הקוץ וכד: חייב. המצניע ובן איתא בהדיא בב׳ *) בב׳ כיח איתא אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא שטינפו 3שנטנסו] כליו במים אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו כי אמריתיה קמיה דשמואל אמר לי מכדי וכס וכן איתא שם ל׳. אמר רב לא שנו אלא דנטנפו כליו במים וכס א״ל רב הונא לרב וכס וק׳ מאד לפי הסברא הפשוטה לפוטרו בשהוזק הוא עצמו מן הטעם שקרקע עולם הזיקתו וכן ק' הא דאיתא שם מ: אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו אלמא קסבר חבטה קרקע עולם הוא דמזקא ליה וע׳ שם נ "ד. ולרב דאמר בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכס כלים בני הבלא ננהו ומירוש׳ לפי פירושרו יוצא שב״ע מודים שחייב בשההק עצמו ולא נחלקו אלא אם חייב גם כן על לכלוך כליו דרב מחייב בשנתלכלכו כליו משום דסבר דחייב בבור של נזקין על הכלים (ולפי הס שם הטעם שמחייב רב על הכלים משום דמיירי דלא אפקריכהו למים וחייב משום ממונו ואין חילוק בס לענין פטורא דכלים בין בור של מיתה לבור של נזקין ע, ברשב״א לדף נ"ב. דפס קושט' דף קפ״ז ע"ב ד״ה נפל). ועל הא דאיתא שם 0: אמר רב בור שחייבה עליו תורה להבלו ולא לחבטו וכס ע׳ לקמן פ״ה ה״ט על הא דתכן נפל לתוכו •שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו אבל אם נחבט נכחבטו] בקרקעו חייב רבי יוחנן וכס כלומר שמס אמר הא דפטור על הכלים היינו בשנפלו לתוך הבור שור וחמור והתריפו ונתבלבלה דעתן מחמת אויר והבל הבור ומתוך כך נפלו על צדיהן ואחוריהן ונשתברו הכלים שעליהן דלפי שלא נשתברו הכלים ע״י הנפילה לבור והחבטה בעצמה אלא ע״י טירוף דעתן של שור וחמור מחמת הבל הבור פטור עליהן אבל אם נחבטו הכלים כשנפלו לבור בקרקעו ונשתברו מחמת החבטה בלא אמצעי חייב עליהן נע# לעיל סוף ה "א וקיק לר׳ יוחנן) ולפ-ז בור שחייבה עליו חורי על הבהמה בין להבלו ובין לחבטו אבל מה שפטרה בו על הכלים היינו כשנשתברו באמצעות ההבל ולא ע״י החבטה בעצמה ובס כס נתחלף המאמר וגם נאמר בשם תג ועל הא דאמרינןבס נ״ב.* על המשנה מפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור(שם ניב.) אמר רב לפניו לפניו ממש לאחריו אחריו ממש וזה תה בבור רב לטעמיה דאמר רב בור שחייבה עליו תורי להבלו ולא לחבטו יש לומר שטעמו של רב שפטור כשנפל לאחריו מקול הכרייה אינו משום שסובר שאינו חייב על החבטה דאם כן למה נקט מקול הכרייה (עי ברש״י שם עיא וברשב״א דף קפ״וע״דדי׳ה אלא) אלא שטעמו כדתני רב חנניה לסיועי לרב ונפל עד שיפול דרך נפילה מכאן אמרו נפל לפניז וכס שבו נ״ג. וכן איתא במה״ג לשמות כ״א ל״ג ונפל שמה עד שיסול דרך נפילה סרט לשור שהרתיע מתוך הכרייה וחזר לאחוריו ונפל ועי ברמב״ם דד נ״מ פ' י״ב ה" י״ח.