Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1902-01-01 · 1902 · page 21

מ (81) ד-מניח «יק ג׳ פבאקם* ••) בשבת אין כאן; הגהה ולמה אמת »־נו השם. איטת דמתיביץ ומסייפין לריש לקיש הוציאו») ביום הכיפורים יהא פטור. אמרדבי־א)ברי»׳ י*זי, יוסי בי רבי בון אתייא דרבי מאיר כרבי עקיבה מעי טנק5) ליום סתר׳כאטויםיש־ הכיפורים שחל להיות בשבת ושננ ועשה מלאכי מנק שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו תלמוד לומר שבת היא. יום הכיפורים הוא ט״וב׳מ׳ליןק״אג דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר אין חייב אלא אחת. פירוש. ובשבת פ׳א ה״א הובאה שתי פעמים הלשו׳ אב היתד, שבת והוציאו בלפר וכי יותר וע׳ במכות ם־יג מ״ט ופי׳ חייב נם כן בשעת אכילתו משום הוצאה ויש לחשוב חמש חטאות ז אינו השם. דאין חיוב זה משום אכילה(רשיי בבריתו׳ שבס וע׳ לקט׳ ולענין הני׳ אינו מן השם ע־ בד״ם שם וכן ליתא במו״ט וכד׳ נאפו׳ ובשבת שם ובמבוי שם ובשבת שם איתא אינו השם שזה חייב משום מהלך <ונ׳ שצ״ל משום אוכל והני' מהלך באה ע״י אשנרת לשון שנס וזה חייב משום מניח■ מ׳ שחסר כאן ואולי הוספה זו הית׳ ברייתא או פירוש מקדמוני האמוראים ופי׳ בתלמו׳ שזה חייב משום אוכל שהאוכל חלב ובו׳ אינו חייב אלא בשעת אכילה ווה חייב משום מניח שמי שהוציאו ונטלו ועקדו מרשות היחיד והעבירו לרשות הרבים והניחו שם לתוך פיו כבר חייב משום הוצאה כשהניחו לתוך פיו קודם אכילתו ולפיכך הקשו על דברי ר׳ הושעי׳ שסובר שחייב על הוצאה בלא עקירה והנחה היציאו בשבח אין באן הנחה כלוט׳ אם הוציאו בשבת חייב אך שאין כאן הנחה ואם כן כשנטלו ונתנו לתוך פיו ברשות היחיד והוציאו כשאכלו לרה־׳ר חייב משום הוצאה בשפת אכילתו ולמה אמרו אינו השם הרי החיוב משום אכילה והחיוב משום הוצאה באין כאחת•) ז אימת דמתיבין ומסייעין לריש לקיש. שאין איסור הוצאה ביום הכיפורים הקשו על שכננדו: הוציאו ביום הכיפורים יהא פטור. נ׳ שצ׳־ל חייב ופי׳ למה אמו¬ ר׳ מאיר אם היתד, שבת והוציאו הלא אף אם לא היתד. שבח אלא שהוציאו ביום הכיפורים שחל בחול נמי חייב משום הוצאה: אמר רבי יופי ובו׳ ואתייא דרבי מאיר. שאמר אם היתד, שבח: כרבי עקיבה. שמחייב טל מלאכה ביום הכיפורים .שחל להיות בשבת שתים אחת משום שבח ואחת משום יוודב ומשום הבי אמר ר׳ מאיר אם היחד. שבת כדי לחייבו טל ההוצאה שתים ולחשוב שש חטאות וע׳ בבריתו׳ י״ד: היא. בן אית׳ נמי בתום׳ ובב׳ ואולי כתבו לפי הקריאה ובחרב בדפו׳ איתא הוא וכן בכייה אבל בחרב ב-י ברטסל׳ איחא היא: דברי רבי עקיבה. כן איחא נמי בחרב אמור פרש׳ ט' היה וב׳ מסרת התלמ׳ העיר שם שבתום׳ בריתו׳ פ׳־ב ה׳ ט״ו איתא בד.יםךשר׳ ישפע׳ מחייב שתיים וע׳ בחולי׳ ק׳־א: שכבר בימי האמוראים נשנית מחלוקת ר' עקיבא וחבירו בדרכים שונים והיינו דשלח רבין ובו׳ שם כך הצעה של משנה ואיפוך ונ׳ שצל ואפיך ופי׳ ששלח לבני בבל הצעתה של ברייתא וו ואמר שכך נשנית ואמרו בתלמוד טלה ששנאה בהיפך מטה ששנוה בב׳ וגם המלות לבאי דאפבן במאמר שלח רבי יצחק ובד לדברי רבי יוסי הגללי שנג בשבת ובו׳ הן הערה מסתמא דחלמודא וע׳ חולין מ׳ט : ותו־׳ב רקד' דיבר דנדב׳ פרש׳ י״ד דדו ת׳ ותום׳ חולי׳פ״ט ה׳ י״ד נוהגי׳ שם משובשת")) מנחות נ־׳ז: ותרב שם פרש׳י״בדדב *) ולפי פירוש הפשוט שאמרו לו אינו השם לפי שאין חיוב המוציא משים איילה אף שההוצאה ואכילה באות כאחת (וכן פירושו ש׳ אינו השם כס במכות ס״ג מ״ט) ס יותר לומר שהסל סוברין כר׳ הושע׳ או כבן עזאי שסובר שמהלך כעומד. ••)!אולי יש מקו׳ להגי׳ בכה״ג ר׳ ישמעאל אומר חלב שעל הקיבה קרום ונקלף אסור ר״ע אומר '׳8*35 שמל הוקין] תותב קרום זגקלף אסור וע׳ במ3מת ביכורים שם ובתלמו׳י שם סברו שויבין בושמו» ^וסוך^ייחא